גם כיום כשמדובר ב"רפואה מותאמת אישית" ו"תזונה מותאמת אישית" ו"סודות המיקרוביום" – חשוב לתת דגש לנסיון האישי – לרופא המתחבא בכל אחד מאיתנו

תזונה – מבט אישי

בשנת 1991 חליתי במחלה ראומטית-סקרואיליטיס, כשל המערכת החיסונית במפרקי האגן. המחלה היא כרונית ואיננה ניתנת לריפוי בידע שיש כיום ברפואה.

למרות בדיקות שנערכו לי בסורוקה, כולל אצל ראש המחלקה הראומטולוגית, המחלה אובחנה רק 4 שנים מאוחר יותר.

רמת הכאב שחייתי באותם שנים בסולם 1-10, נעה בין 5-8. חוויתי כאבים קשים וחדים בכל תנועה, בהליכה, בשכיבה, בישיבה ובשכיבה.

לאחר ניסיון להפיג את הכאב בעזרת משככים נוגדי דלקת שהיו טובים כל עוד נטלתי אותם, אולם הם כדורים מאוד לא בריאים, יצאתי למסע ארוך של התגברות על הכאב ושיפור התפקוד, מסע של ניסוי וטעיה שנמשך עד היום.

כיום, 27 שנים אחרי, למרות שהמחלה ממשיכה לקנן בי, רמת הכאב והקושי התפקודי היומיומי שאני חי בו הוא בין 1-2. בנוסף, כמות וחומרת המחלות האחרות, בעיקר מחלות חורף שבעבר סבלתי מהם קשות, ירדה בצורה דרסטית מאז התחלתי בתהליך.

למדתי ששלושה דברים משפיעים עלי, ובאמצעותם ניתן להקל או לחלופין להחמיר את הכאב – חשיבה חיובית והפחתת הלחץ, פעילות גופנית ותזונה נבונה (בני איל הסביר לי בצדק שלא נכון להשתמש במונח תזונה נכונה). בפוסט זה אתייחס רק למימד התזונה.

אני אשתף כתיבה זו לבקשת חלק מחברי, אדגיש שאינני מנסה לחנך או לשנות אף אחד.

עקרונות שלמדתי:

  • השילוב בין שלושת הממדים – הפחתת לחץ, פעילות גופנית ותזונה הוא המיטבי, לא ניתן להשיג שיפור אפקטיבי מספק ללא שילוב זה.
  • השפעת התזונה היא אישית, והדרך להפיק ממנה את המיטב היא בשיטת הניסוי והטעיה.
  • לדרכי התזונה והשפעתם המיטיבה שני מימדים – הראשון היותר ברור ומוכר – המרכיבים שאנו מתדלקים בהם את הגוף, אך השני, חשוב במידה רבה – האופן שאנו מפעילים את מערכת העיכול, שהיא מערכת שצורכת הרבה מאוד אנרגיה ורוב בני האדם מעמיסים עליה העמסת יתר.
  • 80%- 20% (כלל שלמדתי מאיל) – להיות עם הכללים רוב הזמן, אך לא כל הזמן. למשל, גם אם סוכר איננו טוב לי, לא אמנע מלאכול קינוח טוב אם יזדמן. כי נזירות וסגפנות בעיני איננה מיטיבה (המימד הנפשי- מנטאלי).

כללים הקשורים למערכת העיכול – המערכת זקוקה להפסקות כדי לבצע את פעולתה וכדי להתאושש. לכן:

  • חותר להפסקה אחת ארוכה של 12-14 שעות בין ארוחת הערב לבוקר.
  • משתדל שלא לאכול יותר מ- 3 ארוחות ביום, ובתקופת מחלה 2.
  • אוכל במידה – העמסת יתר על הקיבה היא רעה. המשמעות – לאכול במודעות ולווסת את הכמויות. חלק מהעניין הוא תחושה השובע המאוחרת (20 דקות לפי המדע), המחייבת לא לאכול עד שמלאים/מתפוצצים (קשה מאוד מול הפיתויים), אלא פחות.
  • חותר לאכול ערב מוקדם, לא פחות מ 3 שעות לפני השינה. שינה אחרי ארוחה ובעיקר אם היא כבדה היא רעה (קשה בעולם רווי חברים, אירועים ומסעדות).
  • מערכת העיכול זקוקה להרבה שתיה, אני שותה מים חמים עם מרווה מהגינה.

 כללים הקשורים לסוגי המזון

  • רוב התזונה שלי מורכבת מהצומח הטרי. הרוב – ירקות, אם אפשר אורגני.
  • בשר – כמה שפחות מהאדום. ואם כן אז עדיף עוף ודגים. ביצים – טוב לי.
  • הרבה אגוזים מכל הסוגים וטחינה, גם כתחליפי בשר.
  • שמנים – זית (לא בטיגון), קוקוס. כל השאר רצוי שלא.
  • קמח לבן הוא לא טוב לי.
  • לחם – חשוב, טעים ומנחם – אני מכין קבוע לחם מחמצת מקמח כוסמין (70% מלא). הלחמים שקונים ברובם מכילים חומרים מתפיחים, משפרי אפיה וטריות, סוכרים ועוד.
  • סוכר ומוצריו עבורי הוא רע מאוד. תחליף – סילאן טבעי. במזון התעשייתי כמעט שאין מוצר שלא מתחבא בו ממרכיב זה.
  • חומרים משמרים והרבה חומרים שמסתתרים במוצרים תעשייתיים, בד"כ תחת המרכיב E , עבורי הם רעל. לכן, ככל שניתן, אני מכין אוכל ממוצרי יסוד ולא מזון מוכן בקופסאות או אריזות מזון.
    • אריזות בכלל (קופסאות ואחר), מרגיש לי שהם מכילים מתכות וחומרי פלסטיק שהתעשייה עוד לא הצליחה להימנע מהם. נדמה לי שגם אפיה בתנור עם נייר כסף מרעילה את המזון.
  • חלב ומוצריו רעים לי, ואם יש גבינות טובות אז משתדל מצאן או מכבשים. חריג – חמאה, גם כי זה מוצר ייחודי המכיל ויטמין D, וגם כי אני מאוד אוהב לחם עם חמאה ומשהו מתוק (דבש וממרח שקדים למשל), בסיום כל ארוחת ערב ובוקר.
  • אלכוהול – בשביל הנשמה (ויש אומרים הבריאות כשזה מעט). כשאני מפריז זה פוגע בי ממש. לכן פעמיים עד שלוש בשבוע (תלוי אירועים וחברים), עד 2 כוסות יין אדום או בירה (שאני מכין).
    • במסגרת 80-20, מעט מאוד אלכוהול כבד (ויסקי, קוניאק).
  • שתיה הרבה – בעיקר מים עם מרווה טרייה. משקאות ממותקים – מחוץ לתחום.
  • קפה – 2-3 כוסות בשבוע, נספרסו על קרח וחלב שקדים/אורז.