שני מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בדוקטורס אונלי מדגישים את האבסורד:

דרושים סטודנטים לרפואה במסלול רצוף מכשולים

מה עומד בבסיס המחסור הגדול של רופאים חדשים בישראל, מדוע נוהרים הישראלים ללימודי רפואה בחו"ל וכיצד מסבירים משרד הבריאות, המל"ג, הות"ת והר"י את המחדל בהכשרת הרופאים בישראל

אלכס דורון – דוקטורס אונלי 26.07.2018, 13:43 עריכה

בעיית המחסור הגדל והולך במיטות אשפוז ומעל לכל ברופאים במערכת הבריאות בישראל היא נושא מטריד מאוד כבר שנים לא מעטות. על רקע הגידול באוכלוסיה המזדקנת הצורכת יותר ויותר שירותי בריאות, התארכות תוחלת החיים ועימה גם העלייה בשיעורי התחלואה הקשורה בזיקנה, וכן פרישה מאסיבית צפויה של "אנשי החלוק הלבן" שהגיעו לגימלאות, אין למעשה מספיק רופאים צעירים שיתפסו את מקומם בבתי החולים ועוד יותר במרפאות הקהילה בישראל.

במיוחד עולה ומתעורר הנושא עם פרסומו מדי שנה של דו"ח ארגון המדינות המפותחות OECD, המשווה נתונים שונים בהקשר לבריאות ורפואה בין 35 מחברותיו. משרד הבריאות נח על זרי הדפנה כאשר הדו"ח ממקם את ישראל שוב ושוב בצמרת בתוחלת החיים, בשיעור נמוך של תמותת תינוקות ובנושאים אחרים, אבל אם להשתמש בניסוח עדין, "נהנה הרבה פחות" מנתונים אחרים משמעותיים הנכללים בדו"ח ההשוואתי. רבים מאלה מתפרסמים שוב-ושוב כריטואל שנתי קבוע.

המיקום הנמוך של ישראל בגרפים השונים המופיעים בדו"ח המתעדכן זוכה מטבע הדברים לתשומת לב התקשורת הביקורתית כלפי העומדים בראש משרד הבריאות. רק החודש התבטא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כשהתבקש להגיב על סוגיית מספרם הנמוך של מסיימי לימודי הרפואה בישראל: "המצב הזה לא כל כך סימפטי", אבל מיהר להצביע על כך שבשנת 2005, כלומר עשור לפני שהוא נכנס לתפקידו, למדו בישראל רק 400 סטודנטים לרפואה, אבל ב-2016 כבר מדובר ב-770 וכי "יש לצפות שב-2020, הודות לפקולטה לרפואה השישית שתיפתח באריאל, יהיו יותר מ-900", אמר ליצמן ומיהר לעבור לנושא אחר.

שיעור בוגרי לימודי הרפואה ל-100 אלף נפש הציב את ישראל במקום הבלתי מחמיא, לפני האחרון (לפי נתוני 2016) בין מדינות ה-OECD עם 6.8 בעלי תואר ד"ר (MD), לעומת אירלנד, מדינה קטנה ואף יותר מישראל, שבה השיעור הוא 24.4, דנמרק – 22.1 ואפילו בלטביה עם 16.3 ובאיסלנד – 14.1 מסיימי תואר MD לכל 100 אלף נפש

אלא שגם כך תמונת המצב בשיעור הרופאים לכל אלף נפש בישראל (ללא רופאי שיניים) לא תשתפר באורח משמעותי אלא אם יתבצע מהלך דרסטי הכרחי, כי האוכלוסיה בארץ הרי גדלה ובקצב גדול יותר ממספר הרופאים שיידרשו לטפל בה. שיעור הרופאים לאלף נפש עומד בישראל רק על 3.1 מול ממוצע של 3.3 במדינות ה-OECD, אבל שיעורים אלה רחוקים מרחק רב בהשוואה למדינות בסדר גודל דומה לישראל כמו אוסטריה (5.1 רופאים לאלף נפש), או נורווגיה (4.5), שווייץ (4.3) ואפילו איסלנד שבה חיים כ-300 אלף נפש (3.9). לכן, הבשורה שעליה מתרפקים ראשי משרד הבריאות היא בלשון המעטה מעוטת משמעות.

לימודי רפואה – לעשירים בלבד

ועוד נתון מטריד, יש אומרים אף יותר: שיעור בוגרי לימודי הרפואה ל-100 אלף נפש הציב את ישראל במקום הבלתי מחמיא, לפני האחרון (לפי נתוני 2016) עם 6.8 בעלי תואר ד"ר (MD), כאשר יפן ממוקמת במקום האחרון (6.7). גם נתון זה מורה על פער גדול מאוד מול 12.1 ממוצע מסיימי לימודי רפואה במוסדות המקומיים במדינות ה-OECD. לצורך השוואה, באירלנד, מדינה קטנה ואף יותר מישראל, השיעור הוא 24.4 ובדנמרק 22.1. אפילו בלטביה עם 16.3 ובאיסלנד – 14.1 מסיימי תואר MD לכל 100 אלף נפש.

בהערה לנתון הזה שצירף משרד הבריאות לסדרת הגרפים מהדו"ח שהפיץ לתקשורת, נאמר כי שיעור מסיימי לימודי רפואה בארץ הוא בין הנמוכים וכבדרך אגב ציין שרבים מהסטודנטים לרפואה יוצאים ללמוד בחו"ל וחוזרים לעבוד בישראל. על כך ניתן להעיר ובעדינות: לא בדיוק, כי לא רבים חוזרים. תנאי העסקה במדינות אירופה קוסמים הרבה יותר לרבים מבוגרי לימודי הרפואה במוסדות בחו"ל.

שישה מכל עשרה (58%) מהרופאים הפעילים בישראל ב-2016 למדו בבתי ספר לרפואה בחו"ל, על חשבונם ועל חשבון משפחותיהם – כלומר כמעט פי שלושה מהממוצע של רופאים שלמדו מחוץ למדינתם בכלל חברות ה-OECD. ישראל בעניין הזה נחשבת ל"אלופה".

רף הקבלה  ללימודי הרפואה בארץ הוא הגבוה ביותר בהשוואה ללימודים במקצועות האחרים. 71.4% מהמועמדים שביקשו להתקבל לרפואה ב-2016  נדחו. בישראל נדרש ציון פסיכומטרי של לפחות 735 (ויש שנים שהממוצע הזה גבוה אף יותר) וממוצע של יותר מ-100 בציוני הבגרות

יש סיבות שונות מדוע צעירים רבים, בוגרי צה"ל שמשחר ימיהם חלמו להיות רופאים נאלצים ללמוד בחו"ל: רף הקבלה ללימודי הרפואה בארץ הוא הגבוה ביותר בהשוואה ללימודים במקצועות האחרים. 71.4% מהמועמדים שביקשו להתקבל לרפואה ב-2016 נדחו. בישראל נדרש ציון פסיכומטרי של לפחות 735 (ויש שנים שהממוצע הזה גבוה אף יותר) וממוצע של יותר מ-100 בציוני הבגרות.

ההוצאה הכוללת לקראת הלימודים מגיעה לאלפי שקלים, מה שעושה את לימודי הרפואה בארץ "לעשירים בלבד". רק ההכנה לפסיכומטרי עולה בין 4,000 שקל ל-9,000 שקל. לזה מתווסף התשלום להרשמה למבחן המיון (3,900-2,000 שקל). רבים מאלה שנכשלו ייגשו פעמיים-שלוש נוספות למבחנים, כך שההוצאה עשויה להגיע ל-12 אלף שקל. ההוצאה על לימודים במכוני ההכנה לקראת הבחינות גם היא לא מבוטלת. כדי ללמוד במסלול שש שנים נדרש המועמד לשלם 1,883 שקל למרכז הארצי. למסלול ארבע שנתי – 2,101 שקל ובנוסף 685 שקל לאוניברסיטה עבור מבחן ידע. גם כאן, כדי להגדיל את הסיכויים, ניגשים המועמדים יותר מפעם אחת וההוצאות בהתאם.

כ-1,400 צעירים מבקשים להתקבל ללימודי רפואה מדי שנה בישראל, אבל רק כ-400 מצליחים. יותר מ-500 נוסעים ללמוד בחו"ל. שכר הלימוד הגבוה שם לא מרתיע אותם, ולשם מימונו ומימון הוצאות המחיה הם והוריהם שוברים חסכונות.

נתונים השוואתיים משנת 2014 שנכללו בדו"ח ועדת גרמן, בראשה עמדה שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, שעסקה במאמצים להחזיר רופאים ישראלים מחו"ל והתברר שרק כמחצית מהלומדים בחו"ל אכן חוזרים לעבוד בארץ, הראו: בעוד שכר הלימוד ברפואה באוניברסיטת תל אביב עומד, רק לשם דוגמה על כעשרת אלפים שקל, באירופה הוא גבוה פי כמה: בהונגריה, מדינה מבוקשת ללימודי רפואה של ישראלים, שכר הלימוד הוא 8,800 אירו לשנה. אם מוסיפים לזה הוצאות מחיה (7,800 אירו בממוצע), מדובר כבר בהוצאה כוללת לשש שנות הלימוד של יותר מ-99 אלף אירו, או יותר מ-466.3 אלף שקל (לפי שער של 4.7 שקל לאירו באותה שנה).

בצ'כיה, שכר הלימוד השנתי הוא 10,500 אירו, הוצאות מחיה לשנה בממוצע – 5,400 אירו. כלומר סך ההוצאה לשש שנים מגיע ל-448,600 שקל, קרוב לחצי מיליון שקל.

כ-1,400 צעירים מבקשים להתקבל ללימודי רפואה מדי שנה בישראל, אבל רק כ-400 מצליחים. יותר מ-500 נוסעים ללמוד בחו"ל. שכר הלימוד הגבוה שם לא מרתיע אותם, ולשם מימונו ומימון הוצאות המחיה הם והוריהם שוברים חסכונות

ברוסיה, שכר הלימוד השנתי לסטודנטים זרים עומד על 5,150 אירו, בסלובקיה – 8,700, בליטא – 8,300, בפולין – 8,000, בקרואטיה – גם היא מבוקשת מאוד לאחרונה על ידי ישראלים שלא נתקבלו ללימודים בארץ מסיבות שונות ובעיני רבים משונות – 7,500 אירו, כשהוצאות המחיה שם מגיעות ל-6,000 אירו בשנה בממוצע, ולכל שש שנות הלימוד – 366,600 שקל. ברומניה שכר הלימוד היה 5,000 אירו בשנה, הוצאות מחיה הוערכו ב-6,000 לשנה בממוצע ובסך הכל בתום שש שנים הוצאה בסך של יותר מ-310 אלף שקל. באוקראינה שכר הלימוד 2,575 אירו לשנה וסך כל ההוצאות כולל מחייה בשש שנים הוערך ביותר מ-200 אלף שקל.

לסכומים הנאים הללו יש להוסיף גם דמי תיווך לסוכנים – 500 דולר לבחינה (ועבור בחינות מסוימות 1,000) כדרישה ללימודים במכינה.

מבקר המדינה קבע: מחדל בהכשרת הרופאים בישראל

בכתבה שפורסמה ב"גלובס" תחת הכותרת "מחדל לימודי הרפואה", מונח שגם הופיע בדו"ח מבקר המדינה, הוצגו הנתונים הבאים: בשנת 2017 עברו 1,480 את מבחני הרישוי ורק 40% מהם למדו בישראל. עיקר הישראלים שלומדים בחו"ל עושים זאת כי אינם מתקבלים ללימודים בישראל. המדינות העיקריות שבהן לומדים הישראלים: רומניה, רוסיה, אוקראינה, איטליה ומולדובה. כ-20% מהרופאים שקיבלו רשיון בארץ בשנים 2015-2012 למדו בחו"ל. לאחר הלימודים בחו"ל, נדרש קורס נוסף בישראל ומבחן כדי לקבל רשיון עיסוק ברפואה.

המשמעות היא, כך דווח: "בין הרופאים שמקבלים רשיון בישראל יש שונות מאוד גדולה ויש לזה כמובן השלכות על הרפואה הציבורית, בעיקר בבתי החולים". אמנם נעשה מאמץ לתת לרופאים תמריצים כדי לעבוד בבתי חולים בפריפריה אך הם מעדיפים להיות במרכז, גם כיוון שהרמה של בתי החולים במרכז הארץ נחשבת לגבוהה יותר ומופנים לטיפול בהם מקרים מסובכים שמאפשרים ללמוד מהם ולרכוש יותר ניסיון". עוד צוין כי "בתי החולים במרכז הארץ מעדיפים את הרופאים הטובים יותר, כך שניתן להעריך כי הרופאים שלמדו בבתי ספר פחות טובים מוצאים דרכם לבתי החולים בפריפריה".

לבתי הספר לרפואה בארץ משתלם יותר לקלוט סטודנטים מחו"ל, כך שלא נשאר מקום לישראלים. הסטודנטים הזרים משלמים שכר לימוד שהוא גבוה פי כמה וכמה משכר הלימוד השנתי של סטודנט ישראלי: 37–39 אלף דולר עבור הזכות ללמוד רפואה בישראל

"דה מרקר" התייחס גם לכך שלבתי הספר לרפואה בארץ משתלם יותר לקלוט סטודנטים מחו"ל, כך שלא נשאר מקום לישראלים. הסטודנטים הזרים משלמים שכר לימוד שהוא גבוה פי כמה וכמה משכר הלימוד השנתי של סטודנט ישראלי: 37–39 אלף דולר עבור הזכות ללמוד רפואה בישראל, בערך פי 14 משכר הלימוד השנתי של ישראלי.

התבטאותו הפרובוקטיבית לאחרונה של פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, עוררה מחשבה ו"הקפיצה" לא מעט אנשים במערכת הבריאות. שמחון צוטט כמי שאמר בפאנל שנערך באוניברסיטת תל אביב: "רוב הרופאים בישראל מקבלים הכשרה במדינות שאף אחד לא היה רוצה להתאשפז בהן. ההכשרה שלהם ניכרת גם בבחינת אמצע ההתמחות (שלב א'). בדקתי את שיעור הסטודנטים שעברו את המבחן בשנים 2016-2007. הממוצע של אלה שלמדו בארץ עמד על 95%, ואלה שלמדו בחו"ל על 41% בלבד. אסור להתבלבל: רבים מאלה שלא עברו את המבחן מגיעים בסוף למערכת הבריאות. הם פשוט עושים את הבחינות כמה פעמים".

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי השנה קבע, בין השאר: "קיימים ליקויים, המגיעים עד לכדי מחדל של משרד הבריאות והמל"ג ועלולים למנוע את השגת המטרה הלאומית להבטיח כי הסגל הרפואי יהיה איכותי וייבחר מהטובים ביותר. ההכשרה הקלינית של הרופאים לקויה", נכתב בדו"ח. "אין ראייה מערכתית כוללת. לא ניתן לדעת אם יש מצוקה אמיתית ב'שדות הקליניים' כפי שהעלתה הביקורת, או שנוצר עומס עקב ניהול לקוי של המערכת משום שמשרד הבריאות ומל"ג/ ות"ת לא הסדירו זאת.

"הזיקות בין בתי החולים לבין הפקולטות לרפואה דורשות הסדרה, אך זו לא נעשתה. חלק ניכר מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות (כ-40%) הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם איננה מפוקחת באדיקות על ידי המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג. רבים מקרב בוגרי חו"ל אינם עוברים את מבחני הרישוי וחלק לא מבוטל מאלה שעוברים אותם הצליחו בזכות בונוס נדיב שניתן להם".

הביקורת העלתה "אוזלת יד של המל"ג, שהתעלמה מהמלצותיה של ועדה מקצועית בינלאומית שהיא עצמה הקימה כדי לייעל ולשפר את מערך ההכשרה הרפואית".

מה אומרים על כך כמה מן הנוגעים בדבר: משרד הבריאות, מל"ג, ההסתדרות הרפואית ואפילו ארגון המתמחים?

משרד הבריאות: גם הלימודים הקליניים באחריות המל"ג

ממשרד הבריאות נמסר "לדוקטורס אונלי" כי "כל אזרח במדינת ישראל, בדומה ליתר מדינות העולם, רשאי ללמוד בחו"ל ובכל מוסד שיבחר. בעולם קיימים מוסדות רבים מאוד ללימודי רפואה ולכן לא ניתן לבצע אקרדיטציה ופיקוח על מוסדות בחו"ל".

במשרד הבריאות מציינים את הפעולות שבהן נוקט המשרד לפיקוח ובדיקה של סטודנטים במקצועות הרפואיים שלמדו בחו"ל: "נקבעו אמות מידה אחידות ללומדים בחו"ל והן פורסמו באתר משרד הבריאות. אמות המידה הן שווי ערך ללימודי הרפואה הנלמדים בארץ. כל תיק של סטודנט שלמד בחו"ל נבדק לגופו של עניין על פי אמות המידה המקובלות. רק אם עמד בכך, הוא רשאי לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית".

מבקר המדינה: "כ-40% מהרופאים המצטרפים לכוח האדם הרפואי במערכת הבריאות הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם איננה מפוקחת באדיקות ע"י המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג. רבים מבוגרי חו"ל אינם עוברים את מבחני הרישוי וחלק לא מבוטל ממי שעוברים אותם הצליחו בזכות בונוס נדיב שניתן להם"

לצד זה, משרד הבריאות, כך נמסר, איננו מכיר במוסדות לימוד שבהם הוכח שתכנית הלימודים ככללם איננה עומדת באמות המידה הבסיסיות הנהוגות בישראל. דוגמה לכך: מוסדות לימוד בארמניה.

"בהקשר לבחינות הרישוי ברפואה", מציינים במשרד הבריאות, "מתבצעת הערכה מחדש ושדרוג הבחינה מבחינת תכניה ומבחינת הפיקוח והשמירה על טוהר הבחינה. קורסי ההכנה מנוהלים במסגרת בתי הספר לרפואה בארץ ובפיקוח הדיקנים".

לגבי הטענה כי רמת בתי החולים בפריפריה נמוכה מאשר במרכז הארץ, אמרו במשרד הבריאות כי "הטענה איננה מוכרת לנו ואיננה נתמכת על ידינו. לגבי ההעדפות של רופאים צעירים היכן להתמחות – על כך משפיעים שיקולים רבים. בראשם, מקום המגורים המועדף של המתמחה ומשפחתו (מחקר בהקשר זה פורסם אשתקד על-ידי מכון ברוקדייל). יש לציין כי רוב אוכלוסיית ישראל חיה במרכז ולכן אין זה מפתיע שרוב הסטודנטים לרפואה מגיעים מהמרכז, ורוב הרופאים הצעירים בוחרים להתמחות במרכז.

"החוק בישראל קובע, באופן ברור, כי על הלימודים האקדמיים בישראל אחראית המועצה להשכלה גבוהה. הלימודים ברפואה מתחלקים ללימודים עיוניים, פרה-קליניים, וללימודים קליניים. לצערנו, הניסוח בדו"ח המבקר איננו מדויק דיו ועל כן עלול להטעות. הלימודים הקליניים, המתבצעים ב'שדות קליניים', במוסדות רפואיים ובקהילה, הם חלק אינטגרלי מהלימודים האקדמיים ברפואה ונמצאים באחריות בתי הספר לרפואה המפוקחים על ידי מל"ג. משרד הבריאות משתף פעולה ומסייע למל"ג בכל מקרה שבו עזרה כזו מתבקשת. מל"ג והמשרד מקיימים צוות משותף לפתרון בעיות בתחום ההכשרה האקדמית של מקצועות בריאות שונים".

יו"ר הר"י: "ההסתדרות הרפואית בישראל מתריעה כבר שנים על מחסור עצום ברופאים. אין ספק שמדינת ישראל לא מתכננת ולא פועלת שיהיו מספיק רופאות ורופאים – החל מפתיחת בתי ספר לרפואה ופתיחת תקנים להתמחות"

עוד ציינו במשרד הבריאות: "חזקה על המל"ג שאיננה מאשרת פתיחת מוסדות לימוד חדשים, או הרחבתם של הקיימים, בלי לוודא כי הרמה האקדמית בהם תעמוד בדרישות".

לגבי היכולת של מוסדות רפואיים בישראל לאפשר גידול במספר הסטודנטים לרפואה, מבחינת קיבולת השדות הקליניים, "הרי שוועדה מיוחדת במל"ג, שבה יושבים גם נציגי בתי הספר לרפואה ומשרד הבריאות, בוחנת בדיוק שאלה זו, כדי לוודא שלא תהיה ירידה ברמת ההכשרה של הרופאים בישראל". כך משרד הבריאות.

המועצה להשכלה גבוהה: מחכים לדו"ח מיפוי השדות הקליניים

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי "על פי סיכום של יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, עם הדיקנים לרפואה מאוקטובר 2017, בתוך שלוש שנים מספר הסטודנטים לרפואה יעלה על 900 סטודנטים (בשנת 2020). בתשע"ח התחילו ללמוד רפואה 764 סטודנטים בשנה א'.

"לימודי הרפואה, הן במסלול השש-שנתי והן במסלול הארבע-שנתי, כוללים לימודים קליניים המתבצעים במחלקות השונות של בתי החולים המסונפים לכל אחת מהפקולטות לרפואה. עיקר הלימודים מתבצע בקבוצות קטנות (שמונה סטודנטים בממוצע) ליד מיטת החולה. קיימת שונות במספר בתי החולים המסונפים לכל אוניברסיטה, בגודל הקבוצות במחלקות השונות ובמספר שבועות הלימוד בהן,  ומכאן גם בגודל בתי הספר וביכולת הגידול שלהם.

יו"ר ארגון הרופאים המתמחים: "הגדלת מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה בפקולטות בארץ, גם על חשבון הסטודנטים הזרים, והגדלת מספר המיטות והתקנים לרופאים בבתי החולים, ייתנו גם מענה לצורך בהגדלת השדות הקליניים, להגדלת שיעור הרופאים והמיטות הנמוך ממילא, להקטנת העומסים במערכת הבריאות ולמניעת המצב הייחודי לישראל – אבטלה רפואית"

"בנובמבר 2017, ות"ת, בהובלת פרופ' זילברשץ, קיבלה החלטה על מיפוי השדות הקליניים הראויים להכשרת סטודנטים נוספים ושעדיין אינם מנוצלים על ידי הפקולטות הקיימות. נעשתה פנייה לכל הפקולטות לקבלת נתונים מעודכנים בנושא. עבודת המיפוי נעשית בשיתוף עם משרד הבריאות, הדיקנים לרפואה, המועצה הלאומית לכלכלה וגופים נוספים. עבודת המיפוי נמצאת בשלבי סיום. היא תאפשר לדעת מהו מספר המיטות הקליניות במחלקות השונות והאם אופן ניצולן מאפשר את הרחבת ההכשרה לרפואה בישראל, תוך שמירה על איכות אקדמית וקלינית".

יו"ר הר"י: הקצאת משאבים להכשרה ולהתמחות

ומה אומר על כך היו"ר החדש של ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי? לדבריו, "שורש הבעיה לא טמון בהכשרה בחו"ל. הרופאים נדרשים לעבור בישראל בחינת סטאז' ורישוי. ההסתדרות הרפואית בישראל מתריעה כבר שנים על מחסור עצום ברופאים. אין ספק שמדינת ישראל לא מתכננת ולא פועלת שיהיו מספיק רופאות ורופאים – החל מפתיחת בתי ספר לרפואה ופתיחת תקנים להתמחות. המדינה צריכה להשכיל ולהבין שיש מחסור ולהקצות משאבים הן להכשרה והן להתמחות, ויפה שעה אחת קודם".

יו"ר ארגון המתמחים: הפתרון קיים אבל איש אינו לוקח אחריות

דבריו של ד"ר אראל בוצ'ינסקי, יו"ר "מרשם" – ארגון הרופאים המתמחים הצעירים, המייצג למעשה את הדור הבא של הרופאים בישראל, מסכמים היטב את תמונת המצב הנוכחית ומציעים פתרון הכרחי: "מדובר במצב חרום לאומי. למרות שהפתרון אליו הוא ברור לכל, הגורמים הרלוונטיים מגלגלים את הפתרון האחד לפתחו של השני בזמן שהרפואה נפגעת והחולים סובלים.

"על המדינה לקחת, ומיד, אחריות על הנושא הזה. הוא נמצא תחת חובותיה הבסיסיות ביותר לאזרחיה – הבריאות של תושביה. על המדינה, ובדגש על משרדי הבריאות והאוצר, לכפות, ממש כך, פתרון כוללני על כל אותם גורמים, ובדגש על תקצוב.

"יש להשיק תכנית ארוכת טווח שתכלול פתרון רציף והמשכי אשר משחרר את כל צווארי הבקבוק הקיימים במערכת לכל אורך הכשרת הרופאים בישראל: הגדלת מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה בפקולטות בארץ, גם על חשבון הסטודנטים הזרים, והגדלת מספר המיטות והתקנים לרופאים בבתי החולים. הנושא האחרון ייתן גם מענה לצורך בהגדלת השדות הקליניים, הגדלת שיעור הרופאים והמיטות הנמוך ממילא, הקטנת העומסים במערכת הבריאות ומניעת המצב הייחודי לישראל – 'אבטלה רפואית', שבו רופא בעל רשיון ממתין לתקן במערכת ובזמן זה חותם בלשכת האבטלה. לכל אלה מדינת ישראל משוועת זמן רב

דו"ח המבקר: מחדל בהכשרת הרופאים בישראל – הכשרה לקויה וללא יד מכוונת

על המל"ג ומשרד הבריאות לקבוע סטנדרטים להכשרת רופאים בשדות קליניים ולהערכה איכותית של הסטז'רים; הזיקות בין בתי החולים והפקולטות דורשות הסדרה; יש להסדיר גם קורסי ההכנה של מקבלי רשיון רפואה בחו"ל

מערכת דוקטורס אונלי 08.05.2018, 17:14 עריכה

ליקויים, המגיעים עד לכדי מחדל של משרד הבריאות והמל"ג, עלולים למנוע את השגת המטרה הלאומית להבטיח כי הסגל הרפואי יהיה איכותי וייבחר מהטובים ביותר. כך כותב מבקר המדינה בדו"ח שפורסם היום (ג').

ההכשרה הקלינית של הרופאים לקויה, נכתב בדו"ח. אין ראייה מערכתית כוללת ולא ניתן לדעת אם יש מצוקה אמיתית בשדות קליניים כפי שהעלתה הביקורת, או שנוצר עומס עקב ניהול לקוי של המערכת משום שמשרד הבריאות ומל"ג/ות"ת לא הסדירו זאת.

הזיקות בין בתי החולים ובין הפקולטות דורשות הסדרה – אך זו לא נעשתה, נאמר בדו"ח. חלק ניכר מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות (כ-40%) הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם איננה מפוקחת באדיקות על ידי המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג. רבים מקרב בוגרי חו"ל אינם עוברים את מבחני הרישוי וחלק לא מבוטל מאלה שעוברים אותם הצליחו בזכות בונוס נדיב שניתן להם.

הביקורת העלתה אוזלת יד של המל"ג שהתעלמה מהמלצותיה של ועדה מקצועית בינלאומית שהקימה כדי לייעל ולשפר את מערך ההכשרה הרפואית.

"על המל"ג בשיתוף משרד הבריאות לקבוע סטנדרטים להכשרת רופאים בשדות קליניים ולהערכה איכותית של הסטז'רים", מדגיש המבקר. "עליהם לקיים עבודת מטה משותפת עם הפקולטות לרפואה ובתי החולים כדי לבנות תכנית סדורה שתספק את ההיקף הנדרש של השדות הקליניים בישראל ואת הכללים שיבטיחו את ניצולם היעיל".

הממצאים שעלו בדו"ח זה, מציין המבקר, מצביעים על הצורך החיוני בכך שמל"ג, בשיתוף פורום הדיקאנים, תוביל עבודת מטה משותפת עם מערכת הבריאות לייעול ולשיפור מערך ההכשרה הרפואית. עליה לבחון האם מתכונת לימודי הרפואה כיום מתאימה לעשור הקרוב, לעולם ההוראה בכלל ולהוראת הרפואה בפרט. מדובר במשימה מערכתית הנדרשת לגיבוש תפישה מעודכנת של לימודי הרפואה כך שתתאים לצרכים הלאומיים העתידיים של הכשרת הרופאים בישראל.

"נוכח מספרם הגדול של מקבלי רשיון רפואה בישראל בקרב בוגרי המוסדות בחו"ל", כותב המבקר, "על משרד הבריאות באמצעות אגף הרישוי לשדד את מערכות הבקרה שלו בהקדם, כדי להביא לידי כך שקורסי ההכנה לרישוי בוגרי חו"ל יהיו אמינים ויעילים. עד אז, על המשרד לאשר רק קורסי הכנה שנמצאים בפיקוח הדוק של אחת מהפקולטות לרפואה בארץ ולעקוב אחריו.

"על משרד הבריאות לעקוב אחרי תוצאות הבדיקה שתבצע ועדת הבחינה מטעם הר"י לבחינת הבונוס הניתן לבוגרי חו"ל. נוכח המצוקה במקצועות רפואיים מסוימים, על משרד הבריאות להוביל רפורמה בתקני ההתמחות. על הרפורמה להביא לידי הגדלת מספרם של המתמחים בקהילה; ולנקוט פעולות להגדלת מספר המומחים בכל התחומים הדרושים בקהילה.

"ממצאי הדו"ח מצביעים על היעדר יד מכוונת בכל הנוגע להכשרת רופאים, ובעיקר בולטים עד מאוד חוסר הפעילות ואוזלת היד של המל"ג ומשרד הבריאות כגורמי אסדרה ואכיפה. קיים צורך דחוף בעבודת מטה משותפת בהובלת המל"ג ומשרד הבריאות בשיתוף פורום הדיקאנים, הר"י ומנהלי בתי החולים, להקמת מערכת משותפת לכלל הגופים שתפעל באופן שוטף ורציף לתיקון כלל ההיבטים המשותפים בתחום הכשרת הרופאים שעלו בדו"ח ביקורת זה. נוכח היעדר המנהיגות והרפיון המשתקפים בדו"ח, עליהם לשקול לרתום גם את שר הבריאות ושר החינוך לייזום תכנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל

אחת המשימות החשובות שלקח על עצמו המסע החברתי להבראת הרפואה – לשנות מצב זה בדחיפות!