היינו בכנס החשוב הזה, הצגנו את עמדת המסע החברתי הדורשת לחזק את רפואת המשפחה כבסיס בריא למערכת הבריאות.

בלט בחסרונו נציג מפלגת השלטון ושר הבריאות!

לקראת הבחירות: מצעי המפלגות בנושאי בריאות הוצגו בדיון מיוחד

כיצד מתכוונים במפלגות השונות לפתור את הסוגיות הבוערות במערכת הבריאות בישראל ומי מבקש לכהן כשר הבריאות? העמדות כפי שהוצגו בכנס של המכון לחקר מדיניות הבריאות בשיתוף האיגוד למינהל רפואי

שתי המפלגות הגדולות – לפחות כך על פי תוצאות הסקרים שנעשו עד כה – הליכוד וחוסן לישראל וכן ש"ס והבית היהודי – בחרו שלא לשלוח את נציגיהן לכנס שקיים אתמול (ד') המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ונועד מלכתחילה להצגת עמדותיהן של המפלגות, שייאבקו בקרוב על קולו של הבוחר, בכל הנוגע לסוגיות הבוערות ביותר המטרידות כיום את מערכת הבריאות בישראל.

גם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ביטל זמן קצר לפני תחילת האירוע את השתתפותו. כמה שעות קודם לכן הוא הופיע בטקס פתיחת מחלקת הילדים החדשה בבית החולים ברזילי באשקלון ואמר שם על חקירת המשטרה המתנהלת מולו: "יש לי הרבה מה להגיד אבל אני לא יכול לדבר. הכל היה לפי החוק, לטובת הציבור. בדיוק מה שהייתי צריך לעשות כמו בכל הפניות אלי, רק על פי החוק". את מקומו של ליצמן בכנס שהמכון ארגן בשיתוף האיגוד למינהל רפואי הוזעק למלא ח"כ אורי מקלב ממפלגת יהדות התורה.

את האירוע פתחו פרופ' זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות וד"ר מיקי הלברטל, יו"ר האיגוד הישראלי למינהל רפואי.

ח"כ יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות, הציגה את עמדת "יש עתיד" ואמרה כי "אחת הבעיות של מערכת הבריאות היא שלא מבינים שהיא צריכה להיות בראש סדר העדיפות. יש לנו מזל שבמערכת הבחירות הנוכחית אנחנו באמת מנצלים את זה שרוצים לחזר אחרי הקולות ומדברים על בריאות. במשך שנים הממשלה הרעיבה את המערכת ולא מעבירה לה את מה שהיא צריכה. הציבור צריך לקבל את הטיפול הראוי בזמן הראוי על מנת לקבל את הרפואה שמגיעה לו". ח"כ גרמן הודיעה היא מתנגדת להעלאת מס הבריאות.

ח"כ איציק שמולי, שסומן כמועמד מפלגת העבודה לתפקיד שר הבריאות, תיאר את מצבה של מערכת הבריאות כחולה וציין כי "לא צריך גרפים או תמונות מזעזעות במהדורות החדשות כדי לדעת את זה. מערכת ששואפת לספק בריאות לתושבים שלה לא יכולה להשלים עם צוותים הקורסים ולא עומדים על הרגליים והזנחה של הרפואה המונעת. התיאור של הזקנה במסדרון מתקבל כל כך באדישות ומוטב שלא נדבר על תחום הסיעוד. הגענו למצב הזה כתוצאה ממדיניות לא נכונה. אבל זו איננה גזרת גורל".

ח"כ אלי אלאלוף מ"כולנו", ששימש בכנסת היוצאת כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, אמר כי "הבעיה המרכזית שלנו שהבריאות במערכת ממשלתית נחשבת לשירות סוג ב' לאזרח. צריך להילחם שתהיה ועדת בריאות בלבד ולהפריד אותה מתחום העבודה והרווחה. מעמדו החלש של משרד הבריאות היא נקודה מאוד מרכזית – לכן גם מסתפקים בממשלה בסגן שר הבריאות. אני פונה לרופאים ולראשי מערכות הבריאות ואומר כאן: יש פה היום קניבליזם בתחרות ביניכם. זה לא סביר שקופת חולים מעיזה לקחת מרפאה עם 3,000 מבוטחים במזרח ירושלים ולגנוב לקוחות מקופה אחרת. מי בסופו של דבר מרוויח מזה? זו חמדנות של חלק מהרופאים".

ח"כ אורי מקלב מ"יהדות התורה", שהתנצל על היעדרותו של סגן שר הבריאות מהכנס, אמר: "אצלנו בריאות זו לא רק סיסמת בחירות והנושא הוא ערך עליון. אנחנו משקיעים בו הרבה. אנחנו המפלגה היחידה שהכניסה דרישות בתחום הבריאות להסכמים הקואליציוניים וקידמה נושאים רבים דוגמת הרפורמה בסיעוד וטיפולי שיניים בראשות סגן השר. אנו לא בורחים מאחריות והמערכת צריכה להתרפא מתחלואיה הרבים. הבעיה המרכזית היא הנושא התקציבי ואנחנו דרשנו תוספות למערכת".

ח"כ אילן גילאון ממרצ אמר כי "יותר אנשים בישראל מתים מלחץ דם וסוכרת מאשר ערבים שנוהרים לקלפיות. אנחנו גרועים בכל הפרמטרים בהשוואה למדינות ה-OECD. צריך להעביר לתקציב הבריאות עוד כסף ולהביא אותו גם ממקורות אחרים. אני מת על חוק בריאות ממלכתי, הוא נהדר אבל הסל ריק. אני מעדיף לקנות יותר מיטות לבתי חולים מאשר עוד סוללות כיפת ברזל".

ח"כ שולי מועלם רפאלי מ"הימין החדש": "השאיפה שלי להיות שרת הבריאות הבאה של מדינת ישראל. אני חושבת שראוי ונכון למערכת שיהיה מישהו שרוצה את זה ורואה בזה משימה. המטרה היא מערכת בריאות שוויונית וזמינה לכולם. יש פערים בין המרכז לבין הפריפריה. אם אתה גר בפריפריה, תוחלת החיים שלך נמוכה בשמונה שנים בהשוואה לתושב המרכז. נושא השחיקה של הצוותים הרפואיים הוא בנפשנו. יש לנו מערכת בריאות מצוינות בזכות האנשים שבתוכה".

יבגני סובה שנכלל ברשימת "ישראל ביתנו": "אנחנו צריכים להסתכל על הבעיה הזאת כבעיה מערכתית. צריך לעסוק בנושא הסטודנטים לרפואה. זו בעיה קשה ובנושא הזה אין ימין ואין שמאל. צריך תכנית רב שנתית לשיפור ולהבראת המערכת ולהוסיף למשכורות הרופאים".

פרופ' יפעת ביטון שהצטרפה ל"גשר" אמרה: "התחושה היא שהכנס הוא תולדה של מצב חירום לאומי והשאלה היא איך הגענו למצב חירום במערכת שבסך הכל בנויה היטב ועם אנשים שעושים עבודה מסורה ואיכותית. השאלה צריכה להגיע לפתחם של כל החברים והחברות שהגיעו מהממשלות לדורותיהן ושאפשרו את המצב הזה. צריכה להיות  תכנית ארוכת טווח. ברור שצריך לשנות את סדרי העדיפויות. המערכת הורעבה ברעב אבל לא אל מותה. צריך להוסיף תקציבים אבל עוד לפני זה צריך להסתכל בזכוכית מגדלת על האופן שבו היא פועלת כיום ולחפש את הכספים המצויים בה ולא מנוצלים נכון. בניגוד לאחרים, אינני חושבת שארצה להיות שרת הבריאות".

איקי אלנר מ"מגן": "אני מקווה שיום אחד נפסיק לדבר ונתחיל לעשות. לפני שלוש שנים אובחנתי כחולה סרטן ריאות שלב 4 והרופאים אמרו לי שנותרו לי שישה חודשים לחיות. המסע שעברתי במערכת הבריאות והמאבק האדיר שחוללו הרופאים שלי על מנת שאשרוד הביאו אותי לשאוף להיות שר הבריאות. התפישה לגבי מערכת הבריאות חונקת את הנשמה של המערכת ודורשת התבוננות חדשה על תפקידו של הרופא מציל החיים".

המסע החברתי להבראת הרפואה: הצגנו וחלקנו את נייר העמדה של המסע החברתי המציע סדר עדיפויות שונה במשאבים:

וכדי להמחיש את הדברים – מאמר נוסף הדן בהבדלי תחלואה ותמותה בין אזורים שונים בארץ:

בג'סר א-זרקא שיעורי הסוכרת, ההשמנה בילדים והפטירות הגבוהים בערי ישראל

במודיעין עילית מאריכים ימים ומביאים יותר ילדים לעולם. הנה כמה מנתוני הלמ"ס האחרונים על מצב הבריאות של אזרחי ישראל בערים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה אתמול (ב') את קובץ הרשויות המקומיות לשנת 2017, ביניהם מקבץ נתונים על מצבם הבריאותי של אזרחי ישראל בערים: שיעור הפטירות הארצי בשנים 2013–2017 היה 4.93 ל-1,000 תושבים כאשר השיעור הנמוך ביותר במודיעין-מכבים-רעות ובשוהם – 3.16 והגבוה ביותר בג'סר א-זרקא – 9.27.

בקריית טבעון שיעורי הילודה הם הנמוכים ביותר ובמודיעין עילית הגבוהים ביותר. ברהט, שיעור תחלואת הסרטן הנמוך ביותר וברמת השרון הגבוה ביותר.

שיעור התחלואה בסוכרת בין השנים 2016-2014 עמד על 56.2 איש ל-1,000תושבים. השיעור הנמוך ביותר בבנימינה-גבעת עדה – 37.41 והגבוה ביותר בג'סר א-זרקא – 138.12.

עודף משקל והשמנה בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18): 18.3% מתלמידי כיתה א' ו-30.3% מתלמידי כיתה ז'. השיעור הנמוך ביותר – במודיעין עילית: 8.5% בכיתה א', 17.4% בכיתה ז', והגבוה ביותר בג'סר א-זרקא: 44.6% בכיתה א, 59.3% בכיתה ז'.

שיעור התחלואה בסרטן מכל הסוגים בשנים 2015-2011: בקרב גברים 329.85 מתוך 100 אלף. השיעור הנמוך ביותר בביתר עילית – 187.99 והגבוה ביותר בנצרת עילית – 427.54 ל-100 אלף. שיעור נשים החולות בסרטן היה ב-2015-2011 315.1 מתוך 100 אלף; הנמוך ביותר  ברהט – 142.99 והגבוה ביותר ברמת השרון – 386.71.

תוחלת החיים הגבוהה ביותר בישראל – במודיעין עילית. גיל התמותה הממוצע עומד בה על 87.6. ברמת השרון –  86 ובמכבים-רעות – 85.9 , בגבעתיים – 85, בהרצליה – 84, בפתח תקווה – 83.5 בירושלים – 83.1  בחיפה – 83, בתל אביב – 82, באשדוד – 81.9, בבאר שבע – 81.1  באילת – 80 ובאום אל פאחם, הגיל הנמוך ביותר – 79.

שיעור הפריון – הממוצע הארצי בשיעור הפריון ב-2017 היה 3.11 ילדים למשפחה. השיעור הנמוך ביותר בקריית טבעון ובעוספיה – 1.78. הגבוה ביותר במודיעין עילית – 7.67 ילדים בממוצע. לעומת בני ברק – 6.8, רחובות – 4.7, נתניה – 4.3, פתח תקווה – 4.1, אשקלון – 3.2, ראשון לציון – 2.9, באר שבע – 2.8, הרצליה – 2.6, ירושלים – 2.5, כפר סבא – 2.4, תל אביב – 2.3, אשדוד – 2.2 ורמת השרון – 2.

המסע החברתי להבראת הרפואה: הצטרפו למסע החברתי ולמיזם פעילי בריאות לשיפור החוסן הבריאותי של תושבי הארץ בכל מקום!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן