נשק יום הדין נשלף – ומערכת הבריאות בדרך לקריסה  רוני לינדר-גנץ

הקיצוץ הרוחבי למימון תוספת השכר לשוטרים וסוהרים גרם לאנשי משרד הבריאות לומר: "עד כאן" ■ מנכ"ל המשרד הכריז על צעדים חריגים עד לביטול הקיצוץ בתקציבו – ובראשם עצירת החתימה על הסכמי הייצוב של קופות חולים

בקצה שובל אבני הדומינו שהחלו ליפול עם אישור הקיצוץ הרוחבי בממשלה, שוכבים אישה בבית החולים הדסה בירושלים, מטופל דיאליזה ברמב"ם, ילד שמחכה בתור הארוך לנוירולוג ילדים, וחולה סרטן באסותא אשדוד – שאפילו לא יודעים עדיין איזו דרמה מתחוללת מעל ראשם, ועד כמה הטיפול הרפואי שהם מקבלים נתון בסכנה. בקצה האחר של הדומינו, האבן הראשונה שנפלה היא דווקא לא אישור הקיצוץ הרוחבי, שכולל גם את משרד הבריאות, אלא משהו עמוק הרבה יותר: ההבנה הגוברת והולכת במשרד הבריאות של שני דברים. הראשון: המערכת נמצאת על סף קטסטרופה תקציבית, ולא ערוכה להתמודד עם אתגר הזדקנות האוכלוסייה

דר' אבי יחזקאלי שהיה מנהל מחוז ומנהל אגף רפואה ראשונית במאוחדת, טוען במאמר בדהמרקר, שהתשובה אינה בתוספת מיטות אשפוז אלא במרחב המפגש רופא-מטופל. רופא עמוס מפנה יותר מרופא נינוח וכמובן שאבחנותיו וטיפלו יהיו נחותים. במקום שרפואת הקהילה תטפל ותמנע הפניות מיותרות למיון ולבתי חולים, קורה ההיפך – היא תורמת עוד יותר לעומס ולקריסה של בתי החולים. לדבריו הביורוקרטיה ותהליכי עבודה מיושנים מכבידים על עבודת הרופאים שמאבדים בתוך השחיקה והמצוקה את המשאבים הרגשיים, השכליים והפיזיים הנדרשים למתן יחס וטיפול ראויים – החמלה של המטפל אוזלת וחומה של ניכור נבנית בין המטפל למטופל.

לטענתו של דר' יחזקאלי, הפתרון לא יבוא מתוספת תקציבים לבד. בקרב הנהגת המערכת דרושה הבנה שליבת העשייה של מערכת בריאות היא מפגש מטפל-מטופל, שהוא "פונקציית הייצור" של המערכת ובו יש להתמקד כדי לשפר את ביצועיה. זהו מרחב ייחודי ואישי שיש לגשת אליו בחרדת קודש. יש להשקיע בו כדי שיהיה אנושי ואיכותי – בו תמונה האיכות האמיתית!

לדבריו, השקעה ברפואה הראשונית המכוונת להקלת העומס והפחתת שחיקת הרופאים, תשפר הצלחת טיפולים, תשפר שביעות רצון מטופלים ותפחית אלימות כלפי צוותים רפואיים. השקעה זו תחסוך כסף רב למערכת בהפחתת בדיקות, תרופות ואשפוזים מיותרים. אם נחזיר את הנשמה לרפואה, נגיע לרפואה טובה יותר, אנושית וזולה יותר. 

מה אומרים הרב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות בכנסת: נסו נא לחפש התייחסות לרפואת הקהילה:

"מערכת הבריאות איננה ערוכה להתמודד ולתת מענה הולם לבעיית הזדקנות האוכלוסיה בישראל והתקציב איננו מתייחס לנושא זה". כך אמרו אתמול (א') סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בישיבת הממשלה. זו הפעם הראשונה שהנושא הזה הוצג לשרים, ליצמן ובר סימן טוב הדגישו: מספר בני ה-75 ומעלה בישראל יגיע בשנת 2030 ל-734,107 נפש, 5% מהאוכלוסיה, לעומת 379,100 – מספרם ב-2010. הקשישים הם הצרכנים העיקריים של מערכת הבריאות: בעוד ש-72% מהוצאות האשפוז הן של בני 74-0, הרי ש-28% מכלל ההוצאות הללו הן רק בידי קבוצת גיל אחת באוכלוסיה, בני 75 ומעלה.

עוד עולה מהנתונים כי בעוד שעל תרופות מוציא ישראלי בקבוצת הגיל 74-0 כ-819 שקל בשנה בממוצע, הרי שבני 75 ומעלה מוציאים עליהן כבר 3,715 שקל. בעוד שסך ההוצאה על בריאות לאדם עומדת על 5,000 שקל בגילאי 74-0, הרי שבקרב גילאי 75 ומעלה היא כבר מגיע לכדי 17,206 שקל בשנה. בעוד שמספר הביקורים השנתי במרפאה של גילאי 74-0 עומד על 9.4 בממוצע – בני 75 ומעלה כבר מבקרים בה 22.12 פעמים בשנה.

old hands with pills

לממשלה נמסר כי קצב הוספת מיטות האשפוז הכללי, הגריאטרי והשיקומי, לא מספק ולא מדביק את הצורך הגדל והולך וכי דרושה השקעה רחבה יותר במניעת תחלואה. קיים מחסור במטפלים ובתקנים – הן בכל הנוגע לרופאים וצוותים רפואיים והן לגבי מטפלים סיעודיים. יש צורך בהעברת האחריות לאשפוז הסיעודי ממשרד הבריאות לקופות החולים כדי לשמור ולהבטיח רצף טיפולי ויש לשפר את המענים בכל הנוגע לטיפול בקשישים בפריפריה.