מסתבר שרבים אינם מתקבלים לרפואה מבין המועמדים, שהרף הגבוה של הפסיכומטרי מכשיל שלא בצדק סטודנטים רבים, הבעיה הקשה ביותר – לימודי הרפואה אינם מעודדים לפנות להתמחות ברפואת המשפחה – מקצוע שיכול לענות למרבית בעיות מערכת הבריאות.

רק 28.6% מהמועמדים ללימודי תואר ראשון ברפואה כללית התקבלו ללימודים. מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס (1999/00) ל-5,194 אשתקד. לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הנתונים על לימודי הרפואה בישראל – חלקים מתוך מאמר:

מערכת דוקטורס אונלי 14.10.2018, 09:25 עריכה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את דו"ח לימודי רפואה באוניברסיטאות בשנים תש"ס (1999/00) – תשע"ז (2016/17). לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הנה כמה מהנתונים האחרונים על לימודי הרפואה בישראל:

בשנת תשע"ז, רק 28.6% מהמועמדים שרשמו את המקצוע רפואה כללית בעדיפות ראשונה, התקבלו ללימודים במקצוע זה. לעומת זאת, 41.3% מהמועמדים לרפואת שיניים התקבלו. בהשוואה למקצועות אחרים, במקצוע רפואה כללית אחוז המועמדים שקיבלו תשובה שלילית היה הגבוה ביותר (71.4%), גבוה מרפואת שיניים (58.7%) וממקצועות אחרים כגון הנדסת בניין (68.3%) והנדסת מחשבים (55.7%).

הציון הפסיכומטרי הממוצע של מועמדים שהתקבלו למקצוע רפואה כללית (735) היה גבוה באופן ניכר מהציון של מועמדים שהתקבלו למקצועות אחרים באוניברסיטאות  יתר על כן, הציון הממוצע של המועמדים ללימודי רפואה כללית שקיבלו תשובה שלילית, היה גבוה מהציון הממוצע של המועמדים שהתקבלו למקצועות כגון הנדסת בניין, הנדסת מחשבים, משפטים ועוד.

על אף הגידול במספרם של הסטודנטים לרפואה, חלקם היחסי מתוך כלל הסטודנטים לא השתנה באופן ניכר בשנים אלה (מ-2.0% בתש"ס ל-1.9% בתשע"ז). בתשע"ז (2016/17) נרשמו בעדיפות ראשונה 2,110 מועמדים ללימודי רפואה כללית, ו-28.6% מהם קיבלו תשובה חיובית. כחמישית מהסטודנטים לתואר שני ברפואה כללית בתשע"ז היו סטודנטים בין-לאומיים ממדינות צפון אמריקה.

בשנות ה-2000 שיעור מקבלי תואר שני ברפואה כללית נע בין 3.8 ל-5.4 למאה אלף איש. מתחילת העשור הנוכחי גדל חלקם היחסי, וב-2017 הוא עמד על 7.0 ל-100,000 איש. למרות הגידול, ב-2016 הייתה ישראל במקום אחד לפני האחרון בקרב במדינות ה-OECD בשיעור זה.