2 מאמרים המתפרסמים ומצביעים על הפגיעה הקשה שלא לצורך במטופלים בתוך מערכת הבריאות הקורסת שלנו ומה ניתן ללמוד מהצרפתים:

חשיפה: חולים ממתינים בתורים עד המוות

תביעת רשלנות נגד בית החולים בילינסון: "ע' מת בגיל 49, לאחר שנאלץ להמתין 16 חודשים לניתוח לב" • מאות חולים מחכים במשך פרקי זמן לא סבירים לניתוחים מצילי חיים

המידע הגיע מרופאים בכירים אשר פנו השבוע אל יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' חגי ציון. מהמידע החדש עולה שעשרות חולים בעלי חשד לגידול סרטני ממתינים כבר חצי שנה באחד מבתי החולים באזור השפלה לניתוח להסרת הערמונית כשהם עם עצירת שתן ומחוברים לקטטר. לדברי פרופ' ציון, "במצב כזה בזמן ההמתנה נשקפת לחולה סכנה של זיהומים מסכני חיים".

עוד נודע לפרופ' ציון כי עשרות חולים אחרים ממתינים גם הם חצי שנה לניתוח אונקולוגי חיוני וקריטי במחלקת אף־אוזן־גרון בבית חולים גדול במרכז הארץ כאשר הדבר מהווה סכנת חיים. נוסף על כך, עשרות חולים קשישים ממתינים לניתוח להסרת קטרקט בעין כאשר קיימת "סכנה יומיומית, בשל ראייה לקויה, ליפול, להיפצע ואף חלילה למות".

רדיולוגים בכירים אמרו ל"ישראל היום" כי חלק מהתורים לבדיקות ההדמיה בבתי החולים הפכו גם הם למסכני חיים, שעה שעשרות חולי סרטן בדרום הארץ הזקוקים לבדיקת CT נאלצים לחכות שנה בתור בבית החולים. לא רק מבוגרים, גם עשרות ילדים נאלצים לחכות תשעה חודשים לבדיקת MRI חיונית ודחופה בהרדמה מלאה באחד מבתי החולים בגוש דן.

נפטר בהמתנה

בשנת 2015 נפטר ע' בבית החולים בילינסון בפתח תקווה כשהוא בן 49 בלבד. ע' נאלץ להמתין כשנה וחצי לניתוח חיוני ומציל חיים להחלפת מסתם בליבו כשהוא במצב רפואי קשה ונפטר עוד בטרם בוצע הניתוח. המקרה של ע', הנחשף כאן לראשונה, מתואר בתביעת רשלנות רפואית שהגישה השבוע משפחתו לבית המשפט המחוזי מרכז נגד בית החולים בילינסון וקופת חולים כללית.

על פי התביעה, מדובר ב"מקרה של התנהלות רשלנית קשה ובלתי נתפסת של צוות המחלקה לניתוחי לב בבילינסון שבגינה מת ע' משלא בוצע לו ניתוח מציל חיים להחלפת מסתם בליבו. ע' מת בשל רשלנות רפואית קיצונית והניתוח אשר היה אמור להציל את חייו נדחה פעם אחר פעם אחר פעם, עד שהיה מאוחר מכדי לבצעו". על פי התביעה, עוד ביוני 2014 קבע רופא בכיר במרפאת המסתמים באגף הקרדיולוגי בבילינסון כי היה צורך בניתוח החיוני להחלפת המסתם, אלא שרק שנה וארבעה חודשים לאחר מכן הוזמן ע' לניתוח. על פי התביעה, במחלקה הוא הוחתם על טופסי ההסכמה לניתוח ולהרדמה, וחמישה רופאים תיעדו בתיק הרפואי את הצורך בניתוח ואת מצבו "היציב והנינוח" של החולה שממתין שוב ושוב במשך שבועות לניתוח. בפועל, הניתוח כלל לא בוצע עד למותו. על פי התביעה, כבר בתחילת האשפוז במחלקת ניתוחי לב הוסבר לע' כי "מדובר בניתוח מורכב שרק מנהל המחלקה פרופ' דן ערבות יבצע אותו במועד שבו הוא יהיה זמין". עוד נטען כי בשיחה שקיימה המשפחה עם רופאי המחלקה לאחר מותו, הודו בפניהם הרופאים כי ע' הגיע אליהם לניתוח "באיחור וכי הוא היה אמור להגיע לניתוח לפחות שנתיים קודם לכן".

עורך הדין דורי כספי ועורך הדין ויקי בקשי, המייצגים את משפחתו של ע', מסרו כי "מדובר באחד המקרים המזעזעים ביותר שבהם נתקלנו במשך עשרות השנים שבהן מייצג המשרד כבר אלפי נפגעי רשלנות רפואית. תחילתו במחדל רשלני מתמשך, משך 16 חודשים, בהפניית המטופל לניתוח מציל חיים, ואחריתו בהתעמרות בלתי נתפסת עת קיבל הצוות המטפל, כך לטענתו, שתי החלטות דרמטיות: האחת, שלא לנתח כלל את המטופל, והשנייה – שלא ליידע את המטופל על ההחלטה הראשונה.

"כפועל יוצא מהחלטות אלה שכב המטופל בבית החולים כשהוא ממתין לשווא לניתוח המיוחל, מבלי שהוא מעלה בדעתו כי אין בכוונת רופאיו לנתחו. בכך נשללה ממנו האפשרות לאתר גורם רפואי אחר שינתחו, ובכך אבדו לו חייו. תגובתו של משרד הבריאות להתנהלות הצוות הרפואי אף היא בלתי מתקבלת על הדעת. צפוי היה כי פטרנליזם רפואי בהתבטאותו הקיצונית ביותר, שבצדו פגיעה אנושה באוטונומיה של מטופל לקבל החלטות על גופו וגורלו, היה מוקע על ידי משרד הבריאות הן באמירה והן במעשה. דבר מאלה לא ארע".

פרופ' חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, אמר אתמול כי "אנחנו מתריעים זה שנים רבות וביתר שאת בשלוש שנים האחרונות כי במצבה של מערכת הבריאות הציבורית כיום, הסובלת מתת־תקצוב כרוני, לא ניתן לספק טיפול בזמן סביר. דבר זה בא לידי ביטוי בהתארכות התורים לרופאים ולשירותים רפואיים עד שאורך התורים במערכת הציבורית הוא אחת מהבעיות הקשות שמהן סובל הציבור בישראל. אורך התורים עשוי להחמיר מצבים רפואיים של מטופלים ולסכן אותם".

מבילינסון נמסר בתגובה לתביעה כי "בית החולים משתתף בצערה של המשפחה. הצוות הרפואי המטפל על פי הפרוטוקולים המתקדמים בעולם נלחם על חיי כל חולה, אולם גם פתרונות הרפואה לעיתים מוגבלים.

במהלך תקופת הטיפול בחולה, הרופאים קיימו התייעצויות רבות באשר למהלך הטיפול. עקב מצבו המורכב והייחודי לא היה אפשר לנתחו ולכן הוחלט על מתן טיפול מיטבי המתאים לנסיבות המקרה, תוך כדי מעקב קפדני וניסיונות לייצבו כדי שיהיה כשיר לניתוח. עובדות אלו הוצגו בפני נציב פניות הציבור במשרד הבריאות והתקבלו ללא עוררין באשר לאיכות הטיפול הרפואי. נציב פניות הציבור של משרד הבריאות דרש מבית החולים לשפר את נושא התקשורת ותיאום הציפיות בין הצוות למשפחה במצבים קשים מסוג זה, וכך כבר בוצע ויושם". לגבי התלונה, נמסר ממשרד הבריאות כי "מצאנו את תלונת המשפחה ראויה וחשובה ובמהלך הבירור התבהרו כמה ליקויים מהותיים המחייבים טיפול ושיפור ברמת התנהלות המחלקה".

ועוד בנושא קרוב:

משרד הבריאות חשף נתוני מקרי המוות החריגים – ונחשף בערוותו

ד"ר אודי פרישמן ישראל היום

לפי הפרסום עולה, כי למשרד הבריאות אין נתונים על תמותה כתוצאה מרשלנות רפואית.

התייחסות המשרד למקרי רשלנות רפואית היא כאל תפוח אדמה לוהט: "אין לנו נתונים על מספר המקרים כי אין הגדרה חד משמעית וכי הנושאים מטופלים בערכות משפטיות".  במקום לטמון את הראש בחול, משרד הבריאות חייב להתמודד עם מקרי רשלנות רפואית לא פחות מהאופן שבו חיל האוויר בודק ומתחקר תאונות או כמעט תאונות. בין שהמטופל נפטר ובין שהוא חי, בין שהפך נכה ובין שלא, יש לחקור את מקרי הרשלנות באומץ, ביושרה וללא משוא פנים. המצב היום הוא כזה שמערכת הבריאות נדרשת לבדוק את עצמה אך למעשה מפחדת להתעמת ולהכיר בכישלונותיה, והפועל היוצא הוא שאין מחסום אמיתי מפני רשלנות רפואית ומקרים אילו מתרבים מדי שנה. נכון, במקרים רבים קשה לקבוע בשלבים מוקדמים האם מדובר ברשלנות רפואית, אבל ללא ספק נדרשת חשיבה מעמיקה ויסודית לעניין כה מהותי. בשלב הראשון, נדרשת החלטה מערכתית לפיה תחול חובת דיווח. כל תביעת רשלנות רפואית המוגשת לבית משפט צריכה להיות מדווחת למשרד הבריאות על ידי הגוף הנתבע.  למרות ההיגיון שבדבר, פעולה בסיסית זו אינה מתבצעת כיום ואם תתבצע תוכל לסייע למשרד הבריאות לייצר תמונת על בכל הקשור לתביעות רשלנות רפואית. בדרך זו ניתן יהיה למפות את סוגי התביעות, לזהות מגמות (תחומים, בתי חולים, רופאים, אזורים גאוגרפיים, גילאי מטופלים וכיוצ"ב). בשלב הבא, צריך לנסח ולקבוע קריטריונים ולהגדיר באילו מקרים משרד הבריאות ייכנס לעובי הקורה ויחקור לעומק מקרים של טענה לרשלנות רפואית. בשל הקושי לרתום חלק מציבור הרופאים לשתף פעולה ולקיים ועדת חקירה מתועדת בכתובים, יש לכפות זאת על הרופאים באמצעות חקיקה. כאשר הגוף החוקר צריך להיות גוף חיצוני למשרד הבריאות וחיצוני למערכת הבריאות כולה, משהו בדומה למחלקה לחקירות שוטרים הגוף החוקר את המשטרה.  חקירה לעומק של מקרי רשלנות רפואית או כמעט רשלנות רפואית חיונית לקידומה של מערכת הבריאות במדינת ישראל. הליך מוסדר יאפשר למידה פנים ארגונית, הפקת לקחים, הסקת מסקנות מסודרת, העברת מידע רוחבית במערכת הבריאות ואכן גם יגביר את מידת הזהירות של הרופא הבודד.

בדרך זו, אמנם לא ניתן יהיה למנוע את כל מקרי הרשלנות הרפואית בישראל, אך כן ניתן יהיה לעודד רפואה טובה וזהירה יותר למען הבריאות של כולנו.

  צרפת מתמודדת עם קשיים דומים אך השקעתה ויחסה שונים, כפי שמתפרסם בדוקטורס אונלי:

מערכת הבריאות בצרפת תעבור רה-ארגון: תוספת תקציב וכוח אדם

מערכת הבריאות הצרפתית נערכת לשנים הבאות עם תקציב בריאות מוגדל, דיגיטציה מודרנית, תוספת רופאים לפריפריה וגיוס "עוזרים רפואיים"

מערכת הבריאות בצרפת, הנחשבת לאחת הטובות בעולם, תעבור רה-ארגון ותקציבה יגדל כדי להוסיף רופאים לאזורי הפריפריה והכפר וכדי להקל על העומס המוטל על בתי החולים. המערכת סובלת בשנים האחרונות מתקציב נמוך מדי ומסגירת מרפאות בערים קטנות אבל גם בכמה מהערים הגדולות.

על השינוי הצפוי למערכת הבריאות הודיע בשבוע שעבר נשיא צרפת, עמנואל מקרון. בנוסף יועמד תקציב נפרד בסך שמונה מיליארד אירו כדי לסייע ל-8.8 מיליון מאזרחי צרפת הנמצאים מתחת לקו העוני.

כבר בשנה הקרובה יגדל תקציב הבריאות הממשלתי ב-2.5% לעומת התכנית המקורית של משרד האוצר הצרפתי להעלאת התקציב ב-2.3%. התקציב המוגדל יסתכם בכ-400 מיליארד אירו. הממשלה תקים קרנות מיוחדות שיממנו את מעבר מערכת הבריאות לדיגיטציה מודרנית. הסכום הנדרש לכך לשנים 2022-2019 מוערך בעוד 4.9 מיליארד אירו. השקעה זאת מוגדרת כ"צורך ללכידות חברתי".

"עלינו לחשוב מחדש על ארגון מערכת הבריאות שלנו ל-50 השנים הבאות. ללא שינויים, כל מערכת בתי החולים תקרוס", הזהיר הנשיא.

אחת הבעיות המרכזיות שעימה תצטרך להתמודד מערכת הבריאות הצרפתית היא הזדקנות האוכלוסיה. בדומה למה שקורה גם בישראל, חולים מתלוננים על חדרי מיון עמוסים לעייפה, במיוחד באזורי הפריפריה והכפר, על כך שהם נאלצים לנסוע מרחקים ארוכים מבתיהם כדי לקבל טיפול במרפאה הקרובה ביותר והאחיות מתלוננות לעתים קרובות על מחסור במיטות ובכוח אדם.

הנשיא מקרון הבטיח לגייס 4,000 "עוזרים רפואיים" כדי שהם ינהלו את עבודת הניירת על מנת לשחרר רופאים באזורים עירוניים להקדיש יותר זמן לטיפול בחולים. כמו כן יוצבו כ-4,000 רופאים באזורים כפריים בגלל מחסור כבד בהם. יש כוונה לתגמל אותם על המעבר לעבוד באזורים אלה. אין כוונה לסגור בתי חולים.

במסגרת התכניות שמוגדרות "שיפוץ מלא" של המערכת הצרפתית, יש כוונה להעביר למרפאות מקומיות את הטיפול במצבי חירום שאינם קריטיים ובכך להקל על עבודת חדרי המיון בבתי החולים.

הלוואי אצלנו!!