מדהים שוב לראות את סדר העדיפויות ההפוך…

ההסתדרות הרפואית חשפה את התכנית הלאומית להצלת מערכת הבריאות

עם הצגת התכנית הלאומית לציבור דורשת הר"י מראשי המפלגות להתחייב לעקרונותיה | יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי: "אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים"

ההסתדרות הרפואית חשפה הבוקר (ד') את התכנית המפורטת שבנתה לשיקום מערכת הבריאות הציבורית הקורסת, וזאת למעשה בתגובה לדברי שר האוצר משה כחלון שלשום, כי יקדם הנהגת אשפוז בית כתנאי להצטרפותו לממשלה הבאה. כחלון טרח לציין שזו התכנית שגיבש יחד עם הר"י מבלי לנקוב בשאר פרטי התכנית. הר"י הודיעה מיד כשפורסמו דברי השר כי נושא האשפוז הביתי הוא רק חלק קטן בתכנית ואיננו נושא מרכזי ויחיד בה.

התכנית המלאה כוללת עשרה נושאים. היא הוגדרה כתכנית לאומית להצלת מערכת הבריאות. עם הצגתה לציבור דורשת הר"י מראשי המפלגות להתחייב לעקרונותיה. להלן פרטי התכנית במלואה:

  1. הגדלת ההשקעה הציבורית בבריאות וקידום תכנית לאומית לקיצור תורים לניתוחים – התחייבות כספית לתוספת משאבים, תוספת של חמישה מיליארד שקל בשנה להצלת מערכת הבריאות, העדפת ההשקעה הציבורית על פני ההשקעה הפרטית ומתן מענה לכשלי המערכת. קביעת תכנית לקיצור תורים ב-30% מדי שנה וקביעת טווחים מקסימליים לתורים לניתוחים לפי דחיפות.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, פירט בנושא הזה: "מערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור חמור בתקציב, המוערך בכ-13 מיליארד שקל, וכן במחסור בכוח אדם רפואי. היא מתאפיינת בפערים מתמשכים במדדי הבריאות בין המרכז לפריפריה. בנוסף לכך, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גדל בהתמדה. כיום הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD.

"חמור לא פחות, השחיקה המתמדת בתקציב הבריאות שהביאה לפגיעה בזמינות ובנגישות הטיפול הרפואי. דבר זה בא לידי ביטוי באמצעות התארכות התורים לרופאים ולשירותים הרפואיים, קיצור זמן המפגש בין המטפל למטופל ושחיקת תשתיות המערכת.

"אורך התורים במערכת הציבורית הוא אחת הבעיות הקשות מהן סובל הציבור הישראלי. כיום יש ניתוחים שזמן ההמתנה אליהם עומד על חודשים רבים ואף מספר שנים. "לכן יש להגדיל את ההשקעה הלאומית במערכת הבריאות באמצעות תוספת של חמישה מיליארד שקל בשנה ולקדם במהרה תכנית לאומית לקיצור תורים במסגרתה ייקבע יעד של הפחתת אורך התורים ב-30% בממוצע מדי שנה וכן ייקבעו טווחים מקסימליים לאורך התורים לניתוחים בהתאם לדחיפותם".

2. הוספת תקנים לרופאים מתמחים ולרופאים מומחים – הוספת 500 תקנים לרופאים מתמחים בכל שנה, הכשרת רופאים מומחים והתמודדות עם שחיקת צוותי הרפואה.

פרופ' חגי: "שיעור הרופאים בישראל מצוי במגמת ירידה עקבית. אחוז הרופאים בישראל שגילם עולה על 55 הוא הגבוה ביותר בין מדינות ה-OECD ועומד על 49% מכלל הרופאים במדינה, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 32%. לפי ההערכות, בעשור הקרוב צפויים לפרוש כשליש מהרופאים הבכירים שכיום מועסקים במערכת הבריאות. כמו כן, קיים מחסור כבד בתקני התמחות ונוצר מצב שבו בכל שנה מאות רופאים שסיימו סטאז' אינם מוצאים תקן להתמחות ונאלצים לשבת בבית, זאת בשעה שקיים מחסור כבד ברופאים בבתי החולים ובקהילה.

"אחת מתופעות הלוואי של מצב קשה זה היא רמת שחיקה גבוהה במיוחד של הרופאים ושל כלל הצוותים הרפואיים. השחיקה הגבוהה מביאה לפגיעה ביכולת להעניק טיפול אפקטיבי, פוגעת בתפוקה ועלולה להעלות את מספר הטעויות בטיפול.

"לכן, יש להוסיף על פי הערכתנו 500 תקנים לרופאים מתמחים בכל שנה, על מנת למנוע בזבוז בדמות ישיבה של רופאים בבית בהיעדר תקן להתמחות. כמו כן, יש להשקיע בהכשרת רופאים מומחים".

3. תוספת מיטות לבתי חולים קיימים והקמת שני בתי חולים חדשים – הכוונה לתוספת של 1,000 מיטות בשנה לבתי החולים הקיימים בשש השנים הקרובות והקמת עוד שני בתי חולים חדשים – האחד בצפון הארץ והאחד בדרומה.

פרופ' חגי: "שיעור מיטות האשפוז הכללי ביחס לגודלה של האוכלוסיה בישראל הלך ופחת בעקביות בעשורים האחרונים. אם בשנת 1970 עמד שיעור המיטות על 3.27 ל-1,000 נפש, הרי שכיום הוא עומד על כ-1.7, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 3.3 מיטות ל-1,000 נפש. כתוצאה מכך התפתחה תופעת האשפוז במסדרונות בתי החולים, כאשר שיעור התפוסה עומד על כ-97% בממוצע לעומת 75.1% בממוצע במדינות ה-OECD.

"הצפיפות שנוצרת במצב הזה מהווה את הסיבה העיקרית לבעיית הזיהומים הנרכשים בבתי החולים, שמביאה למותם של בין 4,000 ל-6,000 בני אדם בישראל, בכל שנה. בנוסף, אנו עדים לזמני המתנה בלתי נסבלים בחדרי המיון, שמגיעים לעתים עד לשמונה שעות המתנה ולעתים אף יותר לפני תחילת קבלת הטיפול או המעבר למחלקת אשפוז.

"מעבר לבעיית חוסר המיטות בבתי החולים הקיימים, מדינת ישראל אינה מתכננת לטווח הארוך וב-40 השנים האחרונות נפתח בישראל רק בית חולים כללי ציבורי חדש אחד – אסותא באשדוד. לכן יש לגבש ולבצע תכנית להוספת 1,000 מיטות בשנה לבתי החולים הקיימים וכן להתחיל כבר עתה בהליכי תכנון ובנייה לשני בתי החולים החדשים, מהר ככל האפשר".

4. שיקום מערך בריאות הנפש והשקעה בתשתיות ובכוח האדם – במסגרת זאת שיפור התשתיות במוסדות השונים, בנייה של חדרי בידוד ותוספת כוח אדם – רופאים, אחיות וכוח עזר.

פרופ' חגי: "הפסיכיאטריה בישראל סובלת מאז מספר עשורים מהזנחה רבה מצד כל הממשלות. היא באה לידי ביטוי בתת תקצוב ובתת תקינה של כוח אדם רפואי סיעודי ופרא-רפואי ובתשתיות ברמה ירודה עד כדי פגיעה ביכולת הרופאים לתת טיפול מיטבי למטופלים. לכן, יש להשקיע באופן מיידי בתשתיות במוסדות לבריאות הנפש ובתוך כך גם לבנות חדרי בידוד נוספים בכל אחד מהמוסדות הללו. בנוסף, יש לבצע פעולות שיביאו להגדלת כוח האדם ולהוספת רופאים פסיכיאטרים".

5. קידום הרפואה הדיגיטלית במערכת הבריאות – פרופ' חגי: "בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחויות טכנולוגיות מרחיקות לכת בתחומי רפואת העתיד: טלה-רפואה, מכשירי בדיקה וטיפול לשימוש ביתי המתקשרים עם מרפאות ורופאים, מערכות בינה מלאכותית ומכשירי פענוח אוטומטיים – ואלו רק חלק מהן.

"יש לכן להקים צוות מקצועי שיגבש תכנית ארוכת טווח לשם היערכות מערכת הבריאות למגמה הזו. יש בה כדי לשנות מן היסוד את עולם הרפואה המוכר לנו כיום. יש להביא בחשבון נושא זה בתכנון האסטרטגי של משרד הבריאות. יש להתחשב גם בסוגיית הפרטיות וחסיון הנתונים ולייצר פתרונות גם לשאלות האתיות השונות שעולות עקב כך".

6. השקעה ברפואת הקהילה והרחבת מערך האשפוז הביתי – על מערכת הבריאות להיערך למגמות העלייה בתוחלת החיים לצד הזדקנות האוכלוסיה. לצורך כך, בנוסף להשקעה בתשתיות, במיטות האשפוז ובכוח האדם בבתי החולים, יש להביא לחיזוק ניכר של מערכת הרפואה בקהילה, באופן שימנע ואף יקצר אשפוזים בבתי החולים וישפר את הממשק שבין בתי החולים לקהילה.הדבר יוביל להפחתת העומסים הבלתי נסבלים בבתי החולים, יפחית זיהומים וישפר את איכות חיי המטופלים.

חשוב לציין כי פיתוח פתרונות לאשפוזי בית מהווה תהליך מקביל להשקעה במערכת האשפוז, ויש צורך ממשי בשני המערכים גם יחד כדי להתמודד עם הצרכים הקיימים והעתידיים.

7. צמצום הפערים בבריאות – ניתוק "מעגל הקסמים" שבין העוני לבין הבריאות והשקעה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

פרופ' חגי: "מחויבותה של מדינת ישראל לאספקת שירותי בריאות לאוכלוסייתה היא נדבך מרכזי בתפישת עולם רחבה יותר של צדק חברתי, הדוגלת בסולידריות חברתית ובערבות הדדית. למרות זאת, ברבות השנים נוצרו בישראל פערים ניכרים בהיקף שירותי הבריאות שבין אזורי הפריפריה לבין אזור מרכז הארץ ובנגישות אליהם, בין מי שידו משגת לבין מי שמצבו הסוציואקונומי נמוך.

"שני גורמים אלה קשורים אחד בשני. יש לזכור כי בפריפריה מתגוררת אוכלוסיה מוחלשת בתחומי חיים רבים וידוע כי עוני ומחסור כלכלי נמצאים במתאם גבוה עם היעדר נגישות לשירותי בריאות.  עניים חולים יותר ותוחלת החיים שלהם קצרה יותר. מכאן שדווקא לרשות אלה הזקוקים מאד לקבלת שירותי בריאות עמדה במשך שנים מערכת בריאות בהיקף מצומצם יותר. "הפערים הניכרים בין המרכז לבין הפריפריה מתבטאים במדדי בריאות מרכזיים: תוחלת החיים במחוזות ירושלים והמרכז גבוהה בכ-4-2 שנים לעומת תוחלת החיים במחוזות הצפון והדרום. פערים דומים נצפים גם בין יישובים חזקים ליישובים חלשים מבחינה חברתית.

"לדוגמה, תוחלת החיים ברעננה עומדת על יותר מ-85 שנים לעומת כ-77 שנים ברהט. ההבדלים בין המרכז לפריפריה בולטים גם בתמותת התינוקות: בעוד שתמותת התינוקות במחוז המרכז היא הנמוכה ביותר (2 ל-1,000 לידות חי), במחוזות הדרום והצפון היא הגבוהה ביותר (5.4 ו-3.7 בהתאמה). כמו כן, אפשר לראות הבדלים במדדי תחלואה שונים כמו תפוצת הסוכרת והשמנה בילדים בין ערים שונות עם הבדלים ברקע החברתי הכלכלי.

"למרות נתונים אלה, יש פער גם במספר הרופאים בצפון ובדרום לעומת מספר הרופאים במרכז הארץ, וכך גם בכל הנוגע למיטות האשפוז. למעשה, בתי החולים בפריפריה הם בדרך כלל הראשונים לסבול מהמצוקה, והמטופלים בהם נאלצים להמתין זמן ארוך יותר לקבלת טיפול רפואי. "המשותף לכל הגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות האדם הוא שהם ניתנים לשינוי על ידי מדיניות כלכלית-חברתית מתאימה המביאה בחשבון את השפעתם של צעדי הממשלה על בריאות הפרט.

"בעקבות ההסכם הקיבוצי שנחתם עם הרופאים בשנת 2011 ניתנו מענקים לרופאים שהגיעו לעבוד בפריפריה. מענקים אלה הוכיחו את עצמם והובילו לעלייה מרשימה במספר הרופאים המומחים והמתמחים במקומות שהיו זקוקים לכך יותר מכל מקום אחר. עם זאת, לאחרונה, אנו עדים לפגיעה במענקים הללו ואף מניעתם מרופאים שהגיעו כבר לפריפריה בשנת 2018.

"לכן, יש לחדש את המענקים לרופאים בפריפריה שיינתנו באופן רציף ומסודר ויוכנסו לבסיס התקציב. כמו כן, יש לתקן את הפגיעה ברופאים שכבר החלו לעבוד בפריפריה והמענקים נמנעו מהם".

8. הגדלת ההשקעה בסל התרופות – "בכל שנה אנו עדים לתסריט הקבוע שבו חברי ועדת סל התרופות בוחרים את התרופות והטכנולוגיות שייכנסו באותה השנה לסל התרופות ומשאירים בחוץ תרופות וטכנולוגיות אחרות, שאילו היו נכנסות היו מצילות חיים ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים רבים.

"על מנת להביא לידי ביטוי את ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם הרפואה, יש צורך להעלות את תקציב סל התרופות בכ-2% מדי שנה לכל הפחות. כדי לעמוד במטרה זו, יש להגדיל את התקציב הניתן בכל שנה לסל הבריאות ב-500 מיליון שקל לפחות, סכום שיציל חיים רבים.

"בנוסף, יש להתייחס בנושא הזה גם למרכיב הדמוגרפי, דהיינו גידול האוכלוסייה והזדקנותה. על מנת לעדכן את הסל באופן שישקף את מלוא השינוי הדמוגרפי, יש לעדכן את הסל ב-2.4% מעלות הסל בכל שנה".

9. טיפול באלימות הגואה במוסדות הבריאות – "בשנים האחרונות", הדגיש פרופ' חגי, "חלה עלייה מדאיגה במספר מקרי האלימות בבתי החולים כלפי רופאים ואנשי צוות אחרים. חדשות לבקרים אנו עדים לאירועי תקיפה  חמורים – אלימות מילולית, איומים, הטרדות חמורות וכן אלימות פיזית כלפי הצוות, מצד מטופלים ובני משפחה. השיא היה הרצח הטראגי של האחות טובה קררו ז"ל במרפאת קופת חולים בחולון.

"האלימות הגואה במוסדות הבריאות מופנית כלפי אנשי מקצוע המקדישים לילות כימים להצלת חייהם ודאגה לבריאותם של אזרחי המדינה. מקרי האלימות פוגעים ביחסים העדינים שבין רופא למטופליו ומונעים ממטופלים אחרים לקבל טיפול רפואי איכותי ונגיש.

"ב-2018 הגישה את המלצותיה ועדת מור יוסף למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים במערכת הבריאות. בהמלצות צעדים קונקרטיים שיישומם יוביל ברמה גבוהה של ודאות לצמצום ניכר במקרי האלימות. יש ליישם את המלצות הוועדה ובאופן מיידי, בהן: החמרת הענישה כלפי תוקפי צוותי רפואה, הצבת שוטרים בבתי החולים, הרחבת סמכויות המאבטחים במוסדות הרפואיים, התקנת לחצני מצוקה ועוד".

10. חינוך לקידום אורח חיים בריא – מניעת עישון וחינוך הציבור והדור הצעיר לתזונה נכונה: "הרפואה הטובה ביותר היא הרפואה המונעת. לפי הערכות, כל שקל המושקע ברפואה מונעת חוסך הוצאה של כעשרה שקלים בעתיד. בנוסף לרווח הכלכלי, אנו מרוויחים במניעת תמותה ותחלואה מיותרים. הגורם מס' אחת בישראל ובעולם לתמותה הוא עישון טבק. בישראל מתים מעישון כ-8,000 בני אדם בשנה, מתוכם כ-800 אינם מעשנים. בנוסף לתמותה, העישון אחראי למחלות קשות אשר מביאות סבל רב וכן הוצאות רפואיות עצומות.

"בנוסף לעישון, גם נושא התזונה הנכונה ומניעת ההשמנה הוא משמעותי ביותר ברפואה המונעת. לכן יש להכניס לתכנית הלימודים במערכת החינוך את נושאי מניעת העישון והתזונה הנכונה. כמו כן, יש להתמיד ולהעמיק במלחמה בעישון, בין היתר בהעלאת המיסוי על הטבק, באיסור על שימוש בטעמים בסיגריות ובסיגריות אלקטרוניות, ביטול פינות העישון והרחבת איסור העישון במקומות ציבוריים וזאת לצד שיפור האכיפה בנושא העישון הפסיבי. יש להגביל פרסום של מזון מזיק, במיוחד לילדים, ולעודד צריכת מזון בריא באמצעות הפחתה במחירו" .

פרופ' חגי ציין כי "במצב הנוכחי ניתן להצביע על כך שמערכת הבריאות בישראל גוססת והממשלה שמה עליה פלסטר. המערכת מספקת אמנם שירות ציבורי עלפי חוק לכל תושבי המדינה. היא עודנה אחת מהמערכות החשובות ביותר לשמירה על חוסנה הפנימי של החברה בישראל. למרות מעמדה הטוב בעולם, המערכת שלנו סובלת בעשורים האחרונים משחיקה מצטברת בתקציביה. כתוצאה מכך, זמינות הרפואה האיכותית נפגעת, המערכת סובלת ממחסור חמור במשאבים ובכוח אדם רפואי ומתאפיינת בפערים מתמשכים בין מרכז לפריפריה במעגל קסמים ברור בין עוני לבין חולי.

"מצאנו לנכון לבנות את התכנית המפורטת מאחר שההסתדרות הרפואית דואגת לבריאות אזרחי ישראל וחותרת לבניית מערכת בריאות איתנה ומתקדמת. בעקבות שנים של חוסר תקצוב הולם של מערכת הבריאות הציבורית אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים בו עובדים צוותים מסורים המקדישים את כל זמנם ומרצם למען המטופלים.

"התכנית הלאומית מציעה אפוא שורה של צעדים קונקרטיים להצלת מערכת הבריאות. לכן נדרשים ראשי המפלגות להתחייב לעקרונותיה".

המסע החברתי להבראת הרפואה: ממש סדר עדיפויות הפוך! במקום העשירי והאחרון – חינוך לקידום אורח חיים בריא. כדי להוסיף הומור שחור – ההמשך אומר: "כל שקל ברפואה מונעת חוסך 10 ש"ח בעתיד" לכן כמובן זה מופיע אחרון וללא ראשון… השקעה ברפואת הקהילה שגם היא בבסיס מערכת הבריאות ואמורה לחסוך משאבים אדירים מופיעה בסעיף 6 אבל כדי לרצות מישהו, מוצמדת לנושא של אשפוזי בית! הרי חיזוק רפואת המשפחה מונע אשפוזים ולא רק מעביר אותם דירה… ראו נא את הפירמידה הנדרשת ע"פ מומחים כמו פרופ' טרכטנברג שתומכים במסע החברתי להבראת הרפואה:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן