להלן כתבה מתוך דוקטורס אונלי. חשוב להביא בחשבון שרק 30% מעובדי מערכת הבריאות ענו לסקר. האם מדובר בשליש השחוק פחות? האם יתכן שאלו ששחוקים יותר לא מצליחים אפילו להביא עצמם לענות על השאלון? האם אבדו את האמון במערכת שתוכל להושיע? האם ניתן לתכנן פתרונות משמעותיים על סמך מידע זה?

אין התייחסות כלל לצוותי הרופאים והאחיות בקהילה ה"נטחנים" יום יום בשחיקה קשה ביותר…

עיקרי המאמר:

סקר השחיקה הגדול בעובדי מערכת הבריאות: המתמחים הם השחוקים ביותר

יותר מ-40 אלף עובדי מערכת הבריאות לקחו חלק בסקר השחיקה בעבודה. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי בתי חולים

מערכת דוקטורס אונלי 18.10.2018, 07:42 עריכה

סקר מקיף על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות שבו השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים, העלה כי הממוצע במדד השחיקה במערכת הבריאות בישראל עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7.

סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2. המסקנה: רמת השחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות היא הגבוהה ביותר.

ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם כציון גבוה שיש לטפל בו מיידית.

עוד נמצא בסקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בישראל ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף קופות החולים ובתי החולים המתפרסם הבוקר (ה') כי השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי בתי חולים וזאת בהשוואה לעובדי קופות החולים ועובדי משרד הבריאות. מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. באופן צפוי עולה שככל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת אלה שאינם נוטלים חלק במשמרות אלו, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת.

רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים. הם קיבלו על פי המדד ציון של 4.3. גם הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה גבוהות. ציונם הממוצע עמד על 3.9.

בסקטור הרפואה בכלל ובבתי החולים הכללים בפרט (14% ו-8% בהתאמה), רק מיעוט מקרב הרופאים חשים שיש לארגון מחויבות לבריאות העובד, למרות הקשר החזק שיש למדד זה עם  מדד השחיקה. בסקטור מקצועות בריאות קיימת תחושה שמערכת הבריאות לא מטפחת את המקצוע. 14% בלבד ציינו שהארגון מטפח את המקצוע שלהם.

61% מעובדי המלר"ד חשופים לאלימות מילולית

בעניין תופעות האלימות, עלה בסקר כי כ-17% מהעובדים במערכת הבריאות חשופים לאלימות מילולית בתדירות גבוהה וכ-70% ציינו כי הם חשופים בתדירות כלשהי (לעתים רחוקות עד תמיד). שיעורים גבוהים יותר של עובדים החשופים לאלימות מילולית נמצאו בקרב 61% מהעובדים במלר"ד שציינו כי הם חשופים תמיד או לעיתים קרובות לאלימות מילולית.

עורכי הסקר ציינו כי שחיקה מציגה מצב נפשי הקשור בחשיפה יומיומית לקשיים במקום העבודה המשפיעים על חיי האדם. שחיקה על פי קריטריונים אלה איננה קשורה בשנות הוותק, אלא ברמת הקושי היומיומי לאורך זמן שהעובד חווה. כמו כן הדגישו עורכי הסקר בדו"ח המסכם את ממצאיו, כי עובד שחוק הוא עובד שחווה תשישות רגשית ומתקשה לגלות אמפתיה לאחרים, תשישות פיזית (חש עייפות וחוסר אנרגיה) ותשישות קוגניטיבית (מתקשה להתרכז ולהתמקד). קשיים המתלווים לעבודה וגורמי לחץ כוללים: קונפליקטים בין בעלי תפקידים, עומס פיזי, עומס עבודה ומטלות, וקושי לשלב בין העבודה לבית. בנוסף, נבדקו בסקר תחושת אפליה וחשיפה לאלימות מילולית ופיזית. כן נבדקה בסקר השפעתם של משאבים ארגוניים כגורמים המגנים מפני שחיקה: תנאים ושכר מיטיבים, גיוון בעבודה, טיפוח המקצוע, מחויבות הארגון לבריאות העובד וכדומה. גיוון ועניין בעבודה משפיע מאוד על מניעת תחושת השחיקה. כן קיימת השפעה משמעותית גם לתחושה שהארגון מחויב לבריאות העובד ולתחושת העובד שיש לו יכולת להשפיע וליזום במקום העבודה לצד התחושה שבמקום העבודה שוררת אווירת שיתוף ועזרה הדדית.

נושא השכר ותנאים הוגנים, כך עלה מהסקר, לוקה בחסר בעיני 83% מהמשיבים אולם עם זאת הוא לא נמצא כגורם משמעותי המשפיע על השחיקה שלהם.

עורכי הסקר הזמינו 143,880 עובדים במערכת הבריאות הציבורית בבתי החולים, בשירותי הקהילה של קופות החולים ובמשרד הבריאות להשיב לשאלון אולם רק כ-30% מהם, 42,534 עובדים, נענו. הסקר נערך בליווי אקדמי של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הוא היה הגדול ביותר שנעשה עד כה בקרב עובדי מערכת הבריאות בארץ.

במקביל להכנת הסקר מסר אמש משרד הבריאות כי החל להוביל שני מהלכים רוחביים כדי לסייע לארגוני הבריאות לטפל בממצאי הסקר. בכלל זה, בבניית תכניות התערבות ארגוניות לשם טיפול בגורמי השחיקה לשם צמצומה וכן תכנית הכשרה לצוותים הארגוניים שתפתח במהלך נובמבר 2018.

תגובת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: "העובדים והעובדות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות. דאגה לרווחתם תשפר את איכות המערכת גם למטפלים וגם למטופלים". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "השחיקה נובעת מבעיות היסוד של המערכת והיא גם בעיית יסוד בפני עצמה. אנחנו נחושים להתמודד עימה. אולם הדרך ארוכה ועם זאת יש הרבה צעדים שניתן לבצע אותם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. מערכת הבריאות מופעלת על ידי העובדים וכדי לתת טיפול טוב צריך להבטיח את רווחתם ושלומם של העובדים. ממצאי הסקר ייתנו לנו כלים לפתרונות