ממש פלאי פלאות: שימו לב להדגשים באדום

80% מהמאושפזים בבתי החולים בישראל שבעי רצון מהטיפול הרפואי

על אף העומסים והצפיפות, סקר חוויית המטופל לשנת 2018 מגלה כי הציבור מביע אמון גבוה במערכת הבריאות | יו"ר האיגוד לרפואה פנימית: "הסקר איננו אלא מניפולציה של עובדות ומספרים"

בתי החולים כרמל, בני ציון, הסקוטי ומעייני הישועה קיבלו את הציון המסכם הגבוה ביותר – 85% ומאיר בכפר סבא – 84%, בסקר הלאומי השלישי לבחינת חוויית המטופל במחלקות האשפוז בבתי החולים הכלליים.

הסקר נערך על ידי משרד הבריאות בקיץ האחרון. הבוקר (ג') מתפרסמות תוצאותיו.

אוכלוסיית הסקר, שנעשה באמצעות ראיון טלפוני ובו הוצגו 40 שאלות, כללה מטופלים מעל גיל 18 שהיו מאושפזים לפחות שני לילות. נסקרו כל מחלקות בתי החולים למעט מלר"ד, מרפאות ואשפוז יום, טיפול נמרץ, מחלקות שיקום, פסיכיאטריה, נשים, יולדות וילדים. מכל בית חולים נדגם מספר שווה של מטופלים (כ-500) – פנימיות וכירורגיות 200 כ"א ויתר המחלקות – 100.

בסך הכולל כללה אוכלוסיית הסקר כ-11 אלף מטופלים מ-26 בתי חולים. שיעור ההיענות היה 50% כאשר 22% היו דוברי ערבית ו-8% דוברי רוסית כשפה עיקרית; 55% גברים (גיל חציוני – 62),

כשליש מאושפזים אלקטיביים, כמחציתם סובלים ממחלות כרוניות. ל-63% מהמטופלים ניתנה אפשרות לבחירת בית החולים.

בהשוואה בין בתי החולים לפי גודלם, הפער הולך ומצטמצם, אם כי מרכזי העל עדיין מקבלים ציונים גבוהים יותר במדדי שביעות הרצון הכללית והנכונות להמליץ בעוד שהערכת התנאים הסביבתיים נמוכה יותר בבתי החולים הקטנים. בהשוואה בין בתי החולים שבפריפריה לבין מרכז הארץ, ההבדלים נעלמים. ניכר כי מרכזי העל ובתי החולים הנמצאים במרכז הארץ נהנים מתדמית חיובית.

בין הממצאים הנוספים: מטופלים בני 34-18 פחות מרוצים בכל הפרמטרים בהשוואה למטופלים בני 34 ומעלה. מטופלים אלקטיביים מרוצים יותר בכל הפרמטרים בהשוואה לאלה שאינם אלקטיביים והגיעו דרך חדרי המיון; גברים מרוצים יותר מנשים, חולים כרוניים מרוצים פחות בכל הפרמטרים. מאושפזים שניתנה להם האפשרות לבחור בית חולים מרוצים יותר מאלה שנמנע מהם לבחור.

כעשירית מהמטופלים שרואיינו אושפזו במסדרון במהלך כל האשפוז או בחלקו. שיעור השוכבים במסדרון גבוה יותר בבתי החולים הגדולים יותר, במרכז הארץ, במחלקות הפנימיות במיוחד ובקרב בני 34-18. חוויית המטופל נגרעת משמעותית בעת האשפוז במסדרון. (לא יכול להיות!!)

יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, העומד בראש מאבק הרופאים הפנימאים נגד העומסים הכבדים במחלקות, טען כי "הסקר איננו אלא מניפולציה של עובדות ומספרים".

ד״ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה, אמרה: "משרד הבריאות עובד באופן שוטף עם השטח על מנת לשפר את השירות הרפואי והאישי הניתן במערך האשפוז ובפנימיות בפרט. אנו יודעים היום שחלק משמעותי מטיפול רפואי טוב זו חוויית מטופל טובה. למרות העלייה בעומסים, חל שיפור משמעותי בנושא, ובפרט באשפוז במסדרונות". איילת גרינבאום אריזון, ראש אגף השירות במשרד הבריאות, הוסיפה: "בשנים האחרונות משרד הבריאות מקדם את שיפור חוויית המטופל בשיתוף פעולה הדוק עם בתי החולים וקופות החולים. אני שמחה שאזרחי המדינה מרגישים את השיפור".

וכדי להדגיש שאנשי צוות רפואי הם מאותו צד של המתרס עם החולים:

"רופאים – תתעוררו": אם לא תטפלו בעצמכם – מי יטפל בנו?"

ד"ר אורן זוסמן נפטר במפתיע מאירוע לב באמצע משמרת במחלקה הפנימית, והדליק בבת אחת את כל נורות האזהרה התלויות מעל ראשיהם של רופאים ומתמחים בישראל. טרגי? כן. אירוני? מאוד. מפתיע? לא באמת. הנוירוכירורג ד"ר נתי בן שלום קורא לרופאים להתעורר ולהתחיל לטפל בעצמם – ומציע 10 טיפים שיכולים להציל חיים

בגיל 37 בלבד, לבו של ד״ר אורן זוסמן, רופא שהציל מטופלים רבים – נדם. זוסמן נפטר במפתיע מאירוע לב באמצע משמרת במחלקה הפנימית בביה״ח בילינסון, והדליק בבת אחת את כל נורות האזהרה התלויות מעל ראשיהם של רופאים ומתמחים בישראל. טרגי? כן. אירוני? מאוד. מפתיע? לא באמת. המקצוע תובעני, הרופאים מותשים, השגרה נמשכת. מי ששורד כדי לספר, צריך להפיק לקחים.

על פי נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית הקנדית בנושא בריאות הרופא, ישנן שש סיבות עיקריות לשחיקה ותחלואה אצל רופאים: עומס בעבודה, חוסר בשינה, ריבוי תפקידים מקבילים (הוראה, מחקר, טיפול) חשש מפני תביעות משפטיות, עלייה בדרישה של החברה לטיפול רפואי ותובענות של מטופלים.

דוקטור אטול גוואנדה, מחבר רב המכר "סיבוכים", בדק ב-2011 את הרעיון שכירורגים, בדומה לספורטאים, זקוקים לקואצ'ר מקצועי ומעקב. כמו אתלטים רבים, הוא מסביר, מנתחים נדרשים ליכולות מנטליות ומוטוריות מורכבות, שבדומה לענפי ספורט תחרותיים, ניתן לשפר ולדייק עם אימון מתאים. באופן אירוני, בענפי ספורט רבים עושים שימוש במדע ובטכנולוגיה לשיפור הביצועים בכל רמה אפשרית, בעוד שרופאים עושים בדיוק ההפך: מתעלמים מהמדע, מתעלמים מהטכנולוגיה ומתעלמים מההמלצות של עצמם. אחוזי הדיכאון והחרדה בהשוואה לחתך אוכלוסייה זהה, גבוהים בעשרות אחוזים בקרב מתמחים – ויש לזה סיבה. מחסור בשעות בשינה, תזונה לקויה ומתח מקצועי מביאים גם את החזקים ביותר לקצה. המונח "Surgical Coaching" – העצמה כירורגית, מציג גישה חדשנית לפיתוח מקצועי ושיפור ביצועים רציף ויעיל לאורך הקריירה הרפואית, וזוכה בתקופה האחרונה לעניין רב בקהילה המקצועית. המוות המיותר של ד"ר זוסמן הוא קריאת התעוררות (מאוחרת למדי) לרופאים ומתמחים, הנדרשים לפעול באופן מיידי לשיפור איכות חייהם, ובכך לשיפור חייהם של המטופלים.

רופאים רבים אולי ימצאו את הרעיון מרחיק לכת, אבל ודאי יסכימו שהמקצוע התובעני גרם לרבים מאיתנו להזניח את הגוף, הנפש ומה שביניהם. מיותר לציין כי רופאים דורשים מעצמם רמת ביצועים על סף השלמות, עמידה בתנאי קיצון לאורך זמן וידע של אנציקלופדיה, ובאותה עת מתעלמים מהצרכים הבסיסיים ולרוב גם מזניחים את חייהם האישיים. אך כדי לטפל בחולים, על הרופא קודם כל לטפל בעצמו. על הרופאים להכיר בגבולות היכולת שלהם כמטפלים, ולא פחות – בצרכיהם האישיים. רופאים רבים מכחישים לאורך זמן את הצרכים הרגשיים והנפשיים, או מתעלמים מהם לטובת הטיפול בחולה. לחץ כרוני ותשישות פיזית משפיעים על כוח הרצון וההתמדה, לכן כשמנסים לאמץ רוטינות חדשות, המפתח הוא להתחיל לאט, להטמיע הרגלים ולהניח אבן בניין אחת בכל פעם. זה הזמן לאמץ טיפ או שניים שניתן ליישם ולהמשיך גם כשאין מוטיבציה. כוח ההרגל כבר יעשה את שלו.

אפשר ללמוד כמה דברים מההמלצות והעקרונות שמיושמים על ידי גדולי המנהיגים בהיסטוריה ומהפכני העתיד בעולם המודרני, כמודלים ל-High Performance ואורח חיים בריא ומעצים בסביבת עבודה תובענית. כל זאת, בתקווה לשפר ביצועים פיזיים וקוגניטיביים, ואולי אף להציל את חייהם של הרופאים.

אלו הטיפים שיכולים להציל חיים:

1. הפנמה: The power of passion and perseverance

המתמחים הם הלוחמים שסוחבים את האלונקה במעלה ההר, אלו שאף פעם לא מתחלפים כי הם תחת מבחן ביצועים שאורכו 6 שנים. ההקרבה העצמית נמשכת גם כשהחלום כבר נשכח, כי האופוריה מהתגמול עבור הצלת חיים גובר על הקושי הפיזי. השחיקה מחייבת לזכור שהתמדה ותשוקה כמו של איש הברזל היא הנוסחה לתוצאות שאין דומות להן. מעטים בני המזל שזוכים לאתגר אין סופי יומיומי לאורך זמן.

2. שינה

אתלטים ומומחים עולמיים כבר מזמן הבינו את החשיבות של שינה טובה לאורח חיים בריא. רבים מהם אפילו רכשו לעצמם כלים ומאמני שינה. למרות לוח הזמנים הבלתי צפוי והמחסור הכרוני בשעות שינה, על הרופאים למצוא דרכים לשפר את איכות השינה המעטה שברשותם. היגיינת שינה מינימלית יכולה להשפיע פלאים על התפקוד היומי ומצב הרוח. אפליקציות כמו שעון מעורר מסונכרן, או 20 דקות "שנת כוח" (Power Nap) עם אוזניות המשמיעות גלי אלפא (גלים בהם המוח פועל כאשר הגוף רגוע בדרך כלל במצב לפני שינה) – צריכות להיות חלק בלתי נפרד מהלו"ז המקצועי. אפליקציה כמו pzizz או sleep cycle יעשו את העבודה. מרחיקי לכת יכולים להיעזר בשעון חכם אשר יספק פידבק על איכות השינה, ואפילו ימליץ על דרכי שיפור.

3. פעילות גופנית

במסגרת עבודתי בארה"ב, בעת ראיון קבלה להתמחות שאל אותי מנהל התוכנית על רמת הפעילות הגופנית שלי. הוא האמין שביצועים מקסימליים בחדר הניתוח מחייבים כושר פיזי גבוה. פעולה פולשנית דורשת צלילות מחשבתית, עמידה ממושכת בזוויות מאתגרות ומוטוריקה עדינה. והוא צדק. חשוב למצוא את הספורט שמתאים לכם, בין אם זה שחייה, ריצה או יוגה, ולהפוך זאת לחלק מהלו"ז היומי. גמישות כואבת על המזרן תאמן את הגוף לעמידה ממושכת מתחת למיקרוסקופ או בחדר הצנתורים. לא דרושות יותר מ-30 דקות ביום, וזה אולי ההרגל הכי טוב שאפשר לאמץ להתמחות ובכלל לחיים.

4. תזונה

אנחנו הרופאים כתבנו את הספר על תזונה נכונה, ועם זאת הראשונים בתור להסתער על הצ'יפס במקדונלדס. אנחנו יודעים שפחמימות מוחקות תאי מוח וקפיצות האינסולין גורמות לחולשה ואיטיות פסיכומוטורית, ועדיין לא משאירים זכר לשוקולדים שקיבלנו מסבתא. בימי ניתוחים כדאי להקפיד על ארוחת בוקר מלאה בחלבון, שומן בריא ו"לתדלק" עם פירות יבשים. לא להזניח שתייה מרובה, עם בקבוק מים צמוד.

5. מיינדפולנס

אחרי שכתב עשרות מאמרים על היפנוזה, סיפר לי המאמן האישי של הטניסאי רפאל נדל בשנת 2011 שהדרך המהירה ביותר להשתקם מפציעות היא מדיטציה ומודעות. כפסיכיאטר שעובד עם ספורטאי על, הוא מסביר שברגע שהמוח מאבד ריכוז, גם הכוח הפיזי נפגע. הרפיה ומיינדפולנס הם כלים שחייבים להיכנס, לדעתי האישית בכל אופן, לתכנית ההתמחות. הם לא דורשים יותר מעשר דקות של נשימה מודרכת ביום. אפשר להתחיל עם אפליקציות כמו Head Space, או 1Giant Mind. מחקרים מראים כי מדיטציה משפרת את איכות קבלת ההחלטות, את היכולות המוטוריות ומגדילה את החומר האפור במוח. חדר הניתוח הוא מקדש אשר דורש מודעות גבוהה ובו רגעים מדיטטיביים. המוח הוא כמו שריר, צריך להתחיל לאמן אותו מחוץ לשולחן הניתוחים. שקט מוחלט או מוזיקה נעימה תעזור להכנס למצב הרוח הנכון.

6. דמיון מודרך

שחיינים אולימפיים מדמיינים לפני כל מקצה כל תנועה ומהלך מהרגע שהם נכנסים למים. בדיקת FMRI הראתה כי דמיון מודרך מפעיל את אותם אזורים במוח שמופעלים על ידי השרירים, ובחישוב פשוט אם רק נחשוב על כל מהלך זה כאילו תרגלנו כבר עם הידיים בלי באמת לחתוך את העור עם סכין. מיהאי צ׳יקסנטמיהיי, מחבר רב המכר "Flow", טוען כי שליטה מלאה היא מצב תת הכרתי של זרימה אשר לוקח כ-10,000 שעות תרגול להגיע אליו. אורכה של התמחות כירורגית כ-20,000 שעות, וגם זה לא מספיק. אני עוצר לכמה דקות לפני כל ניתוח, מתכנן בראש את השלבים, חווה בדמיוני את ההרגשה בידיים (קינסטזיה) ומתרגל תגובות למקרים אפשריים.

7. מנוחה והחלמה

רופאים חווים רמות גבוהות מאוד של סטרס פיזי ונפשי ולא נותנים לגוף זמן להתאושש. בהרמת משקולות, השריר גדל דווקא במנוחה. באותו אופן, המוח האנושי חייב לנקות את עצמו וזה מתאפשר רק בהרפיה מוחלטת. פיזיותרפיה, דיקור סיני ומדיטציה מועילים בהפגת מתחים ומקצרים את זמן ההחלמה מתורנות ארוכה.

8. עבודת צוות

לכל ספורטאי יש את הצוות שמתאמן איתו: מנהל, מאמן אישי, תזונאי, וכמובן משפחה תומכת וחברים. על הרופא ליצור לעצמו סביבת עבודה תומכת בעבודה שמכירה אותו גם מחוץ לעבודה. תעריך את עבודתם של עמיתיך והם יעריכו את שלך.

9. שחיקה

חוסר סבלנות לצוות מצד אחד ולמטופל מצד שני הוא גורם מרכזי ליצירת תסכול ואלימות לא מוצדקת. האלימות האישית כנגד עצמנו נובעת מתחושת חוסר אונים וחוסר הספק, אשר יכלו לקבל משמעות שונה לחלוטין לו היינו יוצרים לעצמנו רוטינת בוקר של Gratitude – הכרת תודה על מה שיש לי ועל מה שאני עושה.

10. בדקו את עצמכם

אנחנו מומחים בבדיקה פיזיקלית אבל גרועים בבדק בית. אחרי כל משחק כדורגל מושיבים את השחקנים לצפות בשידור חוזר של המשחק על מנת ללמוד מטעויות, לשפר מהלכים ולעבוד על טקטיקה. על רופאים לקחת את הזמן אחרי כל תורנות, לחשוב על מה שעשו, סדר הפעולות, המכשירים שהשתמשו בהם בפרוצדורה הכירורגית והתגובות לאירועים חריגים. לא רק כדי שיהיה משהו טוב לספר לחברים, אלא כדי ללמוד איך להשתפר בפעם הבאה.

ד"ר נתי בן שלום הוא נוירוכירוג בבית החולים בילינסון

26069068 – concept tired nursing staff suffering from burnout

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן