כדי לא להלאות את הקוראים, מובאים כאן חלקים של מאמרים שונים שהתפרסמו בשבוע האחרון בנושא מערכת הבריאות שלנו.

האפוד הצהוב שמעל לחלוק הלבן: הגיעה העת להפגין נגד זילות חיי אדם

כאשר משכיבים שישה מאושפזים ואף יותר בחדר שנבנה במקור לשלוש מיטות, ושלצידו תא שירותים אחד — הזיהומים ימשיכו לשגשג ומטופלים ימשיכו למות

פרופ' ציון חגי 31.01.2019, 08:43 – יו"ר ההסתדרות הרפואית

מחאת האפודים הצהובים שהתעוררה לאחרונה גם בישראל מכוונת ליוקר המחיה. ואולם, טוב היו עושים המפגינים אם היו מוחים בתוקף לא על מחיריו של מוצר כזה או אחר, אלא על הזילות של חיי אדם במערכת הבריאות.

כ–6,000 אנשים מתים מדי שנה מזיהומים נרכשים בבתי חולים בישראל — יותר מפי 13 ממספר הקורבנות בתאונות הדרכים — ואיש אינו יוצא לרחובות. מבחינת רוב הציבור הישראלי, לאנשים האלה אין שם ואין פנים. לרוב, גם משפחותיהם לא יכירו את התמונה האמיתית. אין מי שיתייצב למולם ויאמר: "אפשר היה למנוע את מותו של יקירכם אילו השקיעו במערכת הרפואה הציבורית". זיהומים בבתי חולים אינם גזירה משמים. הם תוצאה ישירה של עומס בלתי אפשרי ושל צפיפות מסכנת חיים. שיעורי תפוסה של 200% במחלקות פנימיות וגריאטריות מסוימות, משמעותם מיטות אשפוז במסדרון, עומסים בחדרי ההמתנה ובמיון, בהמתנה לביצוע בדיקת דימות. אלה בדיוק המקומות שבהם מדלג הזיהום מחולה לחולה. כאשר משכיבים שישה מאושפזים ואף יותר בחדר שנבנה במקור לשלוש מיטות, ושלצידו תא שירותים אחד — הזיהומים ימשיכו לשגשג ומטופלים ימשיכו למות. באחד התסריטים השכיחים מתברר רק בדיעבד כי אחד מבין השישה נושא מחולל מחלה זיהומית. וכל זה עוד לפני שדיברנו על הפגיות בישראל, המציגות שיעורי זיהום הגבוהים פי שניים עד שלושה מהממוצע במערב.

המסע החברתי להבראת הרפואה: כולם נתפסים למספרים ה"חצי בדוקים" של הזיהומים ונוטים לשכוח שסך כל הנפגעים שלא לצורך במערכת הבריאות הוא בערך פי שלש או ארבע. ברור לכל איש צוות רפואי, לכל רופא, אחות ומנהלן, שהעומס והשחיקה הקשים במערכת הבריאות משבש כל הליך רפואי – אבחנתי או טיפולי, דבר שגורם לתמותה ולתחלואה שלא לצורך, כך שעשרות מאבדים חייהם כל יום ומאות אחרים הופכים חולים או נכים יותר… אחד מהפרופסורים הוותיקים המחובר למסע החברתי התאשפז באחד מבתי החולים הידועים. בלילה האחות שכחה להסיר את מד לחץ הדם מידו והוא התעורר בבוקר עם נזק נרחב ליד… זה לא שהאחות אינה מקצועית, אלא שעומס המטלות והשחיקה פוגע בריכוז ומשם הפגיעה בחולה בלתי נמנעת. דברים מצערים כאלו קורים ואפשר להבינם במציאות הקשה. אסור לעבור לסדר היום על כך שמנהל המחלקה ששמע על הפגיעה בפרופסור, משך בכתפיו ואפילו לא הביע אמפטיה או צער….

מספר המיטות בישראל עומד על מחצית ממוצע OECD, ותהליך גידול האוכלוסיה והזדקנותה מחריפים את התמונה. היקפי ההכשרה של רופאים חדשים בבתי הספר לרפואה רחוקים מלספק את כוח האדם שיידרש לנו בשנים הבאות. הרופא שיטפל בנו בעוד 12–15 שנים אמור היה להתחיל את לימודיו זה מכבר אלא שהוא אינו נמצא בבתי הספר לרפואה. למרות זאת, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיעה באחרונה למנהלי בתי החולים וקופות החולים כי "ב–2019 אנו נצמצם באופן משמעותי את התכניות הלאומיות במערך האשפוז, בהן התכנית לשיפור הטיפול בפגים, תכנית המיונים ותכנית הזיהומים". זאת, לאחר סבב קיצוצים רוחבי בנובמבר, שנועד לממן את הסכם השוטרים וחתך 40 מיליון שקל מתקציב המשרד.

מה עוד צריך לקרות כדי שצרכני הבריאות במדינת ישראל ייצאו להפגין, כמו שעושים צרכני הקוטג'? מתי תיפסק העלייה השנתית לרגל אל ועדת סל התרופות? בפעם הבאה שבה אתם פוגשים רופא בחלוק לבן, חישבו עליו כעל מי שלובש אפוד צהוב מעל החלוק הלבן הזה. אנחנו מוחים על חוסר האונים שאליו תימרנו אותנו מי שיושבים וידם על ברז התקציב. האפוד הצהוב הוירטואלי שלנו נועד להתריע על זילות החיים במערכת הבריאות.

(המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר")

דברים נוספים של פר' חגי ציון: יו"ר ההסתדרות הרפואית: "חיי אדם בסכנה; הימנעו מלהגיע למיון"

תת התקצוב של מילארדים לאורך השנים, המחסור העצום במיטות האשפוז והעומס הכרוני והמתמשך על הצוות הרפואי. פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, בראיון באולפן ynet, בתחזית אפוקליפטית על מצב מערכת הבריאות בישראל

אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן פורסם:  28.01.19 , 11:58

"מערכת הבריאות במדינת ישראל היא במשבר כרוני, ובחורף המשבר גדול יותר", כך מסביר פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, בראיון באולפן ynet. "המשבר גדול משום שמדינת ישראל לא השכילה להשקיע במערכת הבריאות הציבורית במהלך ה-20 השנה האחרונות. אנחנו נמצאים בתת-תקצוב שמוערך ב-15 מיליארד שקלים במהלך השנים הללו. יש מחסור במיטות אשפוז, ואם נשווה את כמות מיטות האשפוז במדינת ישראל לעומת מיטות אשפוז במדינות ה-OCD, חסרות היום 12,000 מיטות במדינת ישראל". "יש לנו צוותים מעולים. רופאים ואחיות שנותנים את המירב ועושים את המיטב, אבל חוסר היכולת שלהם לתפקד בתנאים הללו גורם לכך שחיי אדם בסכנה".  "יצאנו, ההסתדרות הרפואית יחד עם האיגוד לרפואה פנימית בקמפיין שמראה את המצב ואת המצוקה של המחלקות הפנימיות שהיא בעצם ספינת הדגל של הרפואה. אנחנו רואים שהתפוסה במחלקות היא 140-150 אחוז. יש 12-15 מטופלים לכל רופא שנמצא במשמרת, ההסתדרות הרפואית נלחמה והגשנו בג"ץ ודרשנו שתהיה תוספת של 350 מיטות בשנה. בבג"ץ האחרון, מנכ"ל משרד הבריאות הופיע בבג"ץ ואמר שהמצב הוא סביר".

 המסע החברתי להבראת הרפואה: אולי המחלקות הפנימיות הן ספינת הדגל של המערכת האשפוזית, אבל מצער מאד שקברניטי המערכת לא מפנימים את העובדה שחיזוק רפואת המשפחה הוא הצורך הלאומי! הוא זה שיגרום לכך שהמטופלים יקבלו פתרון איכותי ומקצועי סמוך לביתם ושפחות אנשים יגיעו לחדרי המיון ולאשפוזים בפנימית ובשאר המחלקות. בארצות בהן רפואת המשפחה המקצועית חזקה, 80-90% מהבעיות הרפואיות מגיעות לידי פתרון מוצלח ויעיל בהשקעה נמוכה משמעותית מההשקעה במיטות אשפוז או בתי חולים נוספים!

 על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2018 מספר הביקורים בחדרי המיון עמד על 3.07 מיליון פניות, מדובר בעלייה בהשוואה לשנה שעברה, אז מספר הפניות עמד על 3.03 פניות. בשנים האחרונות נרשמת עלייה עקבית במספר הפניות על אף המאמצים ההסברתיים לשכנע חולים לפנות למוקדי חירום או לקבל שירותי און ליין ולהימנע מלהגיע לבתי החולים שלא במקרה חירום.

 פרופ' חגי מסכם: "אנחנו מתריעים כבר שנים על המצב. אנחנו נילחם על זה עכשיו לקראת מערכת הבחירות, כדי שבראש סולם העדיפויות יהיה הביטחון הבריאותי של הציבור. הציבור חייב להילחם ולהצביע עבור מפלגה שתשים בראש סדר העדיפויות שלה את נושא הבריאות".

המסע החברתי: עם כל הכבוד למפלגות ולפוליטיקה, אם לא נדאג לעצמנו ובדחיפות, נפגע במוקדם ובמאוחר. הצטרפו למסע החברתי כדי להיות חלק מהשינוי הבא מהחברה, מכל אחד מאיתנו!

גם עוד 600 תקני מתמחים לא יפתרו את בעיית המחסור ברופאים

משרדי הבריאות והאוצר בישרו אתמול על תוספת של 600 תקני מתמחים למערכת הבריאות, 450 מהם מיועדים לקהילה ● מדובר בתוספת נאה, אך גם היא לא תפתור את הבעיה

הילה ויסברג   26/12/2018, 10:48

600  תקני (משרות) מתמחים ייכנסו למערכת הבריאות בשנים הקרובות – כך דיווח אתמול (ג') משרד הבריאות. 300 תקנים – כולם עבור התמחויות בקהילה – ייכנסו למערכת ב-2019, שנתיים מאוחר יותר מכפי שתוכנן במקור. שנה לאחר מכן ייכנסו 150 תקנים נוספים עבור התמחויות בקהילה (סך הכל, 450 תקנים המיועדים לקהילה). עוד 150 תקנים הם עבור התמחויות בבתי חולים, וייכנסו למערכת במשך שנתיים החל מ-2019. העלות התקציבית המוערכת של התוכנית תגיע ל-150 מיליון שקל בשנה. המימון יגיע ממשרדי הבריאות והאוצר.

לפי משרד הבריאות, 150 תקני המתמחים המיועדים לבתי חולים יהיו בתחומי תיעדוף לאומיים: המטואונקולוגיה ילדים, מחלקות לרפואה דחופה (מיון) ילדים, מבוגרים, אונקולוגיה, שיקום ורדיותרפיה. ההתמחויות בקהילה יהיו בתחומים המצויים במחסור: משפחה, ילדים ונשים. כדי לזכות בתקן הרופאים צריכים להתחייב שבסיום ההתמחות הם יעבדו במשך 5 שנים בקהילה, כלומר בקופות החולים. בתמורה מובטחת להם התמחות בקופה שבה חתמו.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב אמנם כינו את התוספת "בשורה", אך בפועל מדובר במהלך שבמקרה הטוב רק ישאיר את המצב הנוכחי על כנו. לזכות משרדי הבריאות והאוצר ייאמר, שמדובר בתוספת של 50% למספר תקני ההתמחות עליו דובר במרץ האחרון (400 בלבד).

בישראל יש כ-1,500 מקבלי רישיון ברפואה מדי שנה, כמחציתם הם בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל, ומצד שני יש רק כ-1,100 תקני התמחות פנויים. לכן מדי שנה כ-10% ויותר מכך מקרב בוגרי הרפואה בישראל לא מוצאים מקום להתמחות בו, וחלקם אף נאלץ לחתום אבטלה, לוותר על העיסוק ברפואה או לעבוד ללא התמחות כרופאים כלליים. גם לאחר תוספת התקנים בה מדובר כעת, עדיין יישאר פער של מאות תקנים בין הביקוש למקומות להתמחות לבין ההיצע. מדובר בפרדוקס, שבו מצד אחד מערכת הבריאות משוועת לעוד רופאים – בעיקר נוכח פרישה מוגברת של רופאים לגמלאות בשנים האחרונות ועוד הקרובות לבוא – ומצד שני, אין ביכולתה להעסיק את כל הרופאים העומדים בפני התמחות.

מחקר שערכו לפני כמה שנים בארגון "מרשם" המייצג את חלקם של מהמתמחים ברפואה בישראל – העלה שכדי לפתור את בעיית המחסור בתקנים וכדי לקצר את תורניות המתמחים (שאורכות היום 26 שעות רצופות) יש להוסיף למערכת פי 2.5 מכמות התקנים שעליה מדובר כעת: 1,530 תקנים, בתקציב שנתי של 450 מיליון שקל. ההערכה התקציבית היא של המומחה לכלכלת בריאות מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' גבי בן נון.

ועדה בראשות המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר רוני גמזו בוחנת כיום פתרון לבעיה שיגיע מכך ששנה אחת מתוך חמש או שש שנות התמחות יוקדשו לקהילה בכמה מקצועות עיקריים: גניקולוגיה, ילדים, עור, אף אוזן גרון ואורתופדיה. התוכנית תסתמך במידה רבה על אותם 450 תקני מתמחים המיועדים

המסע החברתי להבראת הרפואה: שום התייחסות לחוסר הגדול של מאות רופאי קהילה ובעיקר מומחים ברפואת המשפחה, שיכול לפתור חלק גדול מתחלואי מערכת הבריאות!

האבסורד של מערכת הבריאות: חסרים אלפי מומחים, אבל הרופאים הצעירים חותמים אבטלה

בעשור האחרון מדיניות "השבת המוחות" בתחום הרפואה דווקא הצליחה – מספר הרופאים החדשים בישראל כמעט שילש את עצמו, אבל אז הם נתקעו בפקק ההתמחות בגלל מחסור בתקנים ● הרופאים הממתינים לתקן עובדים בינתיים בחינם במחלקות, בניגוד לחוק, או חותמים על אבטלה, והעומס על המתמחים שכבר עובדים בבתי החולים גדל ● האם תוכנית משרד הבריאות להוסיף 600 תקנים בשנים הקרובות מספיקה כדי להציל את המצב?

הילה ויסברג   31/01/2019, 09:31

מזה כמה חודשים פועלים בנחישות במשרדי הבריאות ובמועצה להשכלה גבוהה על בניית תוכנית דגל שתאפשר להגדיל את מספר הסטודנטים המתחילים את לימודי הרפואה מדי שנה ב-25% לפחות: מ-750 ל-950, אולי אפילו 1,000. רק לפני כמה שבועות חשפנו את המלצות הצוות המיוחד שמונה להשגת היעד השאפתני הזה, ולפיהן צריך לסגור כליל את התוכניות ללימודי רפואה באנגלית לזרים, כדי לפנות מקום לישראלים נוספים. וכל זה קורה אחרי שבשני העשורים האחרונים מספר הסטודנטים לרפואה בישראל כמעט הוכפל, ואפילו נפתחה פקולטה חדשה לרפואה בצפת, של אוניברסיטת בר-אילן, ב-2011 (פקולטה נוספת צפויה להיפתח באריאל בשנה הבאה). "אין ברכה גדולה מזאת, במקום בריחת מוחות – שיבת מוחות", הצהיר נשיא המדינה אז, שמעון פרס המנוח, בטקס הפתיחה של הפקולטה הצפונית.

המטרה של כל המאמצים האלה, לוודא שיהיו כאן מספיק רופאים בעתיד, היא ראויה וטובה, ואפשר לומר שהיא גם הושגה. סך הכול, ב-2018 קיבלו כ-1,700 אנשים רישיון לעסוק ברפואה (מתוכם יותר מ-1,000 בוגרי מוסדות לימוד בחו"ל), פי שלושה כמעט בהשוואה לעשור קודם. זה לגמרי מספיק.

"הסיכוי למצוא תקן הוא אפסי"

אלא שהרופאים הצעירים, שנמצאים לפני התמחות או רק החלו אותה, אינם חווים על בשרם את יתרונות "שיבת המוחות" הזאת. מבחינתם, הזינוק במספר הסטודנטים לרפואה בשנים האחרונות ייצר בעיה חדשה: מחסור במקומות להתמחות. חלקם אפילו שוקל לעבור לחו"ל כדי להתמחות ולעבוד שם, לאור המצוקה. "בהתמחויות מסוימות, כמו אף אוזן גרון, עיניים, וגם פנימית וילדים – הסיכוי למצוא תקן הוא אפסי", אומר רופא מתמחה שעובד בבית חולים בפריפריה וביקש שלא להזדהות בשמו. "זה קורה גם במרכז וגם בפריפריה. למכרה שלי, בוגרת אוניברסיטה בארץ, אמרו לחכות סביב שנה להתמחות בילדים בבית החולים סורוקה. המצב רע מאוד, ומי שמשלמים את המחיר הם לא רק הרופאים המחכים, אלא גם המתמחים במחלקות, שבגלל המחסור נקרעים בתורנויות. את השלכות החוסר חווים כמובן המטופלים על בשרם". הוא כנראה צודק. בבית החולים אסף הרופא (שמיר), למשל, גם במחלקות פנימיות מסוימות – תחום שלא נחשב פופולרי במיוחד להתמחות – "יש רשימת המתנה עד 2021", לפי מנהלת בית החולים, ד"ר אסנת לבציון-קורח. "זה המצב גם בילדים ובמחלקות הכירורגיות. מדברים על משבר המחלקות הפנימיות ועל העומסים במיון. זה הכול עניין של כסף. של אנשים. אני זקוקה לעוד 100 תקני מתמחים לפחות בבית החולים".

השורה התחתונה, למרבה האבסורד, היא שלמרות המחסור באלפי רופאים מומחים בישראל (כלומר, רופאים שסיימו התמחות), יש ככל הנראה מאות רופאים "מובטלים" מדי שנה – רופאים שחותמים אבטלה תקופה מסוימת או עובדים בעבודות מזדמנות במשך חודשים, בהמתנה לתקן. במילים אחרות, בעוד שישראל הגדילה באופן דרמטי את מספר הסטודנטים לרפואה, היא לא הגדילה במידה מספקת את מספר התקנים להתמחות בבתי החולים ובקהילה. למעשה, אל מול 1,700 רופאים שקיבלו רישיון ב-2018, יש בבתי החולים ובקופות רק כ-1,100 תקני התמחות, כך לפי הערכות. פער של 600 תקנים. הסיבה שמדובר בהערכות בלבד, היא שבמשרד הבריאות לא יודעים כמה תקני רופאים פנויים יש בכלל המערכת, ככל הנראה כיוון שכללית ובתי החולים הציבוריים (כמו הדסה, שערי צדק ומעייני הישועה) אינם מוסרים לו נתונים. במצב כזה, קשה באמת לבנות על כל אותם 1,700 רופאים שאכן ימשיכו במקצוע, ודאי כרופאים מומחים. לפחות חלק מהם צפוי להתייאש ולפרוש לאורך הדרך.

"עומדים אצלי כרגע ברשימת ההמתנה להתמחות בסביבות 15 רופאים", מודה פרופ' משה בן עמי, מנהל האגף לאם וליילוד במרכז הרפואי פוריה בטבריה. אלא שבו בזמן שבן עמי מסרב לפונים אליו לקבלה להתמחות, הוא מספר על קבלת "טלפונים מהקופות, כי הם זקוקים ומחפשים לגייס לשורותיהם רופאי נשים. אני מקבל טלפונים כאלה על בסיס שבועי. זה אבסורד. פשוט נוצר פקק רציני בהמתנות. רופאים מומחים פורשים כל הזמן, חלק גדול מהם יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר (כיום כמחצית מהרופאים בישראל הם בני 55 ויותר. ב-2000 שיעורם היה כ-30%, לפי נתוני OECD – ה"ו). נוצר ואקום והאוכלוסייה גדלה".

אחד האפיקים שאליהם פונים רופאים שלא מתקבלים להתמחות הוא עבודה כרופאי משפחה בקהילה, בלי מומחיות בתחום. לפי נתונים עדכניים של משרד הבריאות שחשפנו באחרונה, רק כשליש מרופאי המשפחה בישראל הם מומחים בתחום. בצפון מדובר רק ב-27% מהרופאים. "הם עובדים בלי שום הכשרה. רק אתמול סיימו לימודים וקיבלו רישיון והיום עם עובדים, בלי מומחיות", אומר בן עמי. "יש לא מעט כאלה בצפון".

"הרופאים צודקים", אומר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל בית החולים שיבא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. "אצלנו, למשל, יש תורים למחלקות פנימיות ל-4 שנים קדימה. ואנחנו צריכים את הרופאים האלה, ישראל זקוקה לעוד אלפי רופאים מומחים. מה עשינו אם הגדלנו את מספר הרופאים הישראלים בוגרי הארץ ובוגרי חו"ל טובים – אבל אז הם נתקעים בצוואר הבקבוק של התמחות? בחשיבה קדימה צריך לחשוב על מערך כולל: להוסיף תקני התמחות (ראו מסגרת) ובמקביל לכוון ולתמרץ רופאים לבחור בהתמחויות במחסור: אונקולוגיה, פתולוגיה, משפחה וגריאטריה. אני מאמין שאם מישהו יחפש כעת התמחות בפתולוגיה בפריפריה כיום – לא תהיה לו בעיה".

. יש תחרות גדולה ורבה מאוד על כל מקום שמתפנה במערכת. אנחנו מאבדים אנשים טובים, וחלק מהם מתייאש. ואז חלקם הולכים ככל הנראה לעבוד כרופאים לא מומחים בפריפריה, דבר שרק מעמיק את הפערים החברתיים. הכי מדאיג אותי שיהיו גם כאלה שילכו לעבוד כרופאים בחו"ל. זה חבל מאוד כי אנחנו מאבדים את מיטב הנוער". עד לפני 7 שנים דברים נראו אחרת. אז היו הרבה פחות סטודנטים לרפואה בישראל והמחלקות התחרו על בוגרי הרפואה הטריים. "אם ב-2011 היו חסרים מתמחים ולכן הגדלנו את מספר הסטודנטים, כיום – הפער שהיה נסגר, והפך להיות פער במומחים", אומר אפק. "חבל שאם הצלחנו להתגבר על בעיה אחת, אנחנו מייצרים היום בעיה שנייה".

"600 תקנים הם תוספת משמעותית", אומר ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. "אבל דרושים עוד תקנים כדי שמספר הרופאים העובדים במערכת יהיה מספק. במהות, התוספת לא נועדה לעזור לרופאים למצוא התמחות, אלא להוסיף רופאים במקומות שבהם יש מחסור.

מאמר מענין להדגשת האבסורד:

לראשונה בעולם: מרפאה אוטומטית הושקה בסין

המהפכה באופן שאנו צורכים שירותי רפואה כבר כאן? מרפאה אוטומטית שמאבחנת ומעניקה טיפול לחולים הושקה בסין. על פי מפתחיה, המרפאה הזעירה מסוגלת לאבחן יותר מ-2,000 מצבים רפואיים ומציעה יותר מ-100 תרופות שניתן לרכוש ללא התערבות של רופא אנושי. המטרה: להקל על העומס הרב על מערכת הבריאות

איתי עמיקםפורסם:  28.11.18 , 10:33

החודש הושקה בסין המרפאה האוטומטית הראשונה. המרפאה הזעירה, שלושה מטרים רבועים גודלה, תאבחן ללא התערבות של רופא אנושי את מצבו הרפואי של המטופל ואף תציע לו טיפול מתוך 100 התרופות שניתן לרכוש מהמכונה המרפאה האוטומטית, One minute Clinics שמה, היא פרי פיתוח של חברת שירותי הרפואה הסינית Ping An Good Doctor. הנבדקים נדרשים להיכנס לתא שבו הם מפרטים את הסיבה לפנייתם. הטענות של המטופלים נבחנות על ידי מערכת אינטליגנציה מלאכותית המבוססת על מאגר מידע רחב. תא האבחון החכם מצויד במכשור הבודק את המדדים הפיזיולוגיים של המטופל, כגון דופק, חום גוף ולחץ דם, ומתייחס להיסטוריה הרפואית שלו. אבחון מצבו של המטופל, כך הסבירו נציגי החברה בכנס הטכנולוגיה שנערך בעיר ווהאזן שבסין, מתבצע גם על סמך ניתוח נתונים ווקאליים של הנבדק.  "הנבדק מתחיל באינטראקציה קולית עם הרופא האוטומטי. האינטליגנציה המלאכותית מדריכה את הנבדק כיצד לתאר את מצבו הרפואי. בסוף ההליך המערכת מספקת לנבדק אבחנה או המלצה להמשך בירור אצל מומחה ואף מציעה לו במקרה הצורך לרכוש מהמכונה את התרופה לה הוא זקוק", פירטו נציגי החברה בכנס. עוד הוסבר כי במקרה הצורך מפנה המרפאה האוטומטית את נתוני הנבדק לרופא אנושי, שמבקר את אבחנת המכונה ומעניק מרשם לטיפול תרופתי.

הנציגים הסבירו כי האינטליגנציה המלאכותית של המרפאה האוטומטית מבוססת על ניתוח של יותר מ-300 מיליון אבחנות רפואיות ומסוגלת לאבחן כ-2,000 מצבים רפואיים נפוצים. האבחנה האוטומטית ניתנת לביקורת של רופא אנושי. עלות הקמת המרפאה האוטומטית היא של כ-4,000 דולרים.  "אנחנו מתכננים להציג אלפי מרפאות אוטומטיות ברחבי המדינה בשלוש השנים הקרובות", הכריז וונג תאו, מנכ"ל החברה, בראיון לעיתון South China Morning Post.

הקלה בעומס על מערכת הבריאות

פריסת המרפאות האוטומטיות, כך מקווים מנהלי החברה, תוביל להקלה בעומס הרב על מערכת הבריאות הסינית. על פי נתונים שפרסמה החברה, כל ביקור של מטופל במערכת הבריאות הסינית גוזל ממנו יותר מ-3 שעות, אך בדיקת המטופל ואבחון מצבו הרפואי אורכים כ-8 דקות בלבד. ממחקר אחר עולה כי ב-80 אחוזים מהביקורים של נבדקים במרפאות אין צורך במגע פיזי בין המטופל והרופא. "השירות שלנו יכול לסייע למטופלים שמתלבטים אם הם מעוניינים לבזבז זמן וכסף כדי להגיע לבדיקה. המרפאה תסייע גם לאנשים באזורים מרוחקים לקבל ייעוץ רפואי", הסביר מנכ"ל החברה בכנס. החברה, שהוקמה בשנת 2014, היא חברת הטלרפואה הגדולה בעולם ומשמשת 228 מיליון משתמשים.

המסע החברתי להבראת הרפואה: עם כל הכבוד לחדשנות ולסינים, מתעלמים כאן מאחת המחלות הקשות ביותר של תקופתינו – "רפואת היתר". אנשים שמאבחנים את עצמם (כי אין רופאי משפחה מקצועיים זמינים) מקבלים אבחנות שגויות, בדיקות מיותרות שחלקן אף מזיק וטיפולים תרופתיים וניתוחיים מיותרים. רפואת היתר אינה פותרת עומסים במערכת, אלא יוצרת תחלואה חדשה המגבירה את העומס…

הצטרפו למסע החברתי ליצירת פתרון אמיתי ומקצועי למערכת הבריאות! מוזמנים להרשם באתר המסע לאחד מעשרות הקורסים לפעילי בריאות הנפתחים בימים אלו ברחבי הארץ.