דוקטורס אונלי 1/6/19

ועדת חקירה ציבורית כמו גם הנהלת משרד הבריאות מצביעות על צורך בהזרמה מיידית של חמישה מיליארד ש"ח לשיקום מערכת הבריאות המורעבת והפגועה. "הבור" שהצטבר לאורך ארבעה עשורים של תת תקצוב, גבוה בהרבה ונאמד בעשרות מיליארדים. עיקר ההמלצות לשימוש במשאבים, שיגיעו או לא, מתרכז בתוספת מיטות אשפוז, בתי חולים ותקנים של צוות רפואי בבתי החולים.

יחד עם זאת, חוליי מערכת הבריאות אינם מתחילים באשפוז, בחדר מיון או במרפאת היועץ המומחה. מקור החולי הינו במקום בו מתנהלת מרבית הפעילות הרפואית – ברפואת הקהילה. מפתיע לגלות שהבסיס הראשוני הקובע את רמת בריאותינו לאורך החיים והוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על איכות חיינו ועל המערכת תלוי בנו – הציבור הרחב, ציבור המטופלים. כולל עמדותינו כלפי השירות הרפואי, הידע הבסיסי בנושאי בריאות ואופנות פרסום המשפיעות עלינו.

"אני מרגיש רע כבר מספר ימים", כך אומר לי קרוב משפחה, "אילו בדיקות כדאי לבצע? אתה חושב ש-CT יכול לעזור?". שאלתי אם פנה לרופא המשפחה שלו. "תעזוב!" ענה לי, אני צריך לחכות 4-5 ימים לתור אליו וכשאני נכנס אחרי המתנה של שעה, נדחפים לחדר עליי ומסביבי עוד 2 חולים משתעלים ואחות ולכולם "רק שאלה לדוקטור! כשאני כבר מבקש אותו שישלח אותי ל-CT או בדיקה אחרת, הוא אומר שהוא צריך לקבל אישור ההנהלה… אין לי כוח לזה!".

אם להכות על חטא, הרי שצריך לתת את הדעת לכך, שבמשך שנים איבדו הרופאים המצוינים, האחיות המסורות ואנשי הצוות האחרים הנותנים את כל כולם למען בריאותנו, את אמון הציבור.

השחיקה הגוברת באמון הציבור ברופאיו, אינה ברת שיפור באמצעות הזרמת כספים – זו בעיה מערכתית ראשונה במעלה.

ישראל כידוע מצטיינת ברמת רפואה גבוהה ובאנשי מקצוע מיומנים – באופן מרשים וביחס הפוך לגודלה של מדינתנו. יחד עם זאת, קיים מכשול גבוה ומסוכן בין רמת הרפואה הגבוהה לבין צורכי המטופלים הצמאים לרפואה טובה או אפילו סבירה, בעיקר במסגרת הציבורית. גם הרופא/ה הטובים ביותר, כאשר מתמודדים עם לחץ ועומס בלתי סביר המאפשרים 5-6 דקות בלבד למטופל, לא יצליחו בשום דרך לספק אבחון וטיפול מקצועי למטופל/ת. התמודדות זו גובה מחיר גבוה של שחיקה ותחושת אשמה, שבתורה מקטינה עוד יותר את יכולת הרופא לרפא (כמובן שהכוונה גם לאחיות ולאנשי צוות אחרים). התוצאה היא הרסנית! לא רק שהאבחון והטיפול נפגעים, אלא דבר חשוב עוד יותר – הקשר והאמון בין המטופלים למטפלים נהרסים. הקהל, הנמצא במצוקה אמיתית מחפש לעצמו פתרונות נוספים – פנייה לד"ר גוגל, לרפואה פרטית, למיון, לעוד ועוד רופאים ומרפאים.

לכולנו ברור שמקצוע הרפואה אינו מתחיל ומסתיים בריפוי מחלות. הוא מתחיל בהדרכה לחיים בריאים, לרפואה מונעת, לפתרון עצמי של בעיות בריאותיות פשוטות ולאחר הטיפול בהדרכה לשיקום וחזרה לחיים פעילים.

עלינו להודות בצער, שבמשך שנים של עומס קשה על מערכת הבריאות ושחיקת הצוות הרפואי, לימדנו את הקהל הרחב "דרך הרגלים", לאחר שהתאכזבו מלצפות לרפואה איכותית שתגיע כנדרש, לדרוש ולתבוע בדיקות וטיפולים מסוימים ויקרים שלדעתו "מגיע לו לקבל"… אין ספק שגם תעשיית התרופות והמכשור הרפואי מלבה דרישות אלו.

יש מי שהגדירו השקעה בחינוך לבריאות ורפואה מונעת כהשקעה המניבה את התשואה הגבוהה ביותר האפשרית בתחומי הרפואה. לפיכך הצעתי היא להשקיע את מרבית המשאבים (בתקווה שאכן הממשלה הבאה תהיה קשובה למצוקת מערכת הבריאות) בחינוך לבריאות של האוכלוסיה הרחבה מגיל הגן והלאה עד גיל הזהב.

פלח נוסף ונכבד של תקציב, חייב להיות מופנה לרפואת הקהילה ובעיקר לרפואת המשפחה המקצועית האמורה לפתור, בהתאם לשנות התמחותה, כ-90% מהבעיות הרפואיות. מבין שאר הבעיות, הרוב ניתן לפתרון על ידי התייעצות רופא המשפחה טלפונית/ ווידאו עם יועץ בכיר, במקום להפנות ו"לטרטר" את המטופל לקבוע תור, להמתין ולהיפגש עם יועץ עסוק ושחוק אחר.

נתבונן לרגע בחלוקה שונה והגיונית יותר של תקציב הבריאות:

היות שכאמור בסיס החולי טמון בקשר ובאמון בין הרופא למטופל, ברור לכל אחד שללא מרכיבי קשר ואמון לא תיתכן רפואה איכותית. הצעד הראשון וההכרחי בכוון זה היא הדרכה של הציבור הרחב והטמעה של "אוריינות בריאותית" מגיל צעיר. אוריינות בריאותית, כחלק מחינוך נאור ומתקדם המתאים למאה העשרים ואחת, חייבת לכלול מרכיבים של שמירה על בריאות, כולל הדרכה לתזונה בריאה, פעילות גופנית רצויה, שינה והתמודדות נכונה עם מתח, לחץ וכדומה. לא פחות חשובה ההדרכה לטיפול עצמי בנושאים כמו מחלות קלות ונפוצות.

חינוך לאוריינות בריאותית כולל גם הפניה למקורות מידע אמין וחף מאינטרסים שיווקיים. על מנת להגן עלינו מטעויות העלולות לפגוע קשה בבריאותנו ובבריאות היקרים לנו, חשובה מאד ההדרכה של שימוש נבון במשאבי רפואה – למשל בחירת רופא משפחה קבוע, הצורך בהיצמדות לרופא משפחה אחד איתו ישנם קשרי אמון לאורך שנים והחשיבות הרבה וההכרחית בהכרה ברופאי המשפחה כ"מנהלי הטיפול" לשם שקלול המלצות היועצים השונים יחד עם המטופל לטובת בריאותו בהתאמה לצרכיו ולהעדפותיו.

זה הזמן לקחת אחריות על בריאותינו ובריאות ילדינו. כך נבנה מחדש ונחזיר את אמון הציבור ברופאים ובצוות הרפואי.

חיזוק רפואת המשפחה והרפואה הקהילתית, על בסיס של קידום הבריאות, יאפשר לצוות הרפואי בקהילה להתפנות למטופלים הסובלים ממחלות כרוניות, לפתור במקצועיות את מרבית הבעיות ולמנוע אחרות. כמו כן יאפשר בקורי בית (שכמעט נעלמו בארצנו) וגם אשפוזי בית, בהסתמך על ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה בתחומי הרפואה. לא ירחק היום שבו תוטמע בינה מלאכותית בתהליכי אבחון וטיפול רפואי. יחד עם זאת, ברור שאף אפליקציה לא תוכל להוות תחליף לאמפתיה, להקשבה, לחמלה או ליד מנחמת. לכן עלינו לטפח את המקצוע היפה הזה שעבר כתישה אכזרית.

שני הנדבכים: מודעות ואוריינות בריאותית  של הציבור, כמו גם רפואת משפחה איתנה ומקצועית, לא רק שישפרו את בריאותנו, אלא יחסכו עשרות מיליארדים של רפואת יתר – תרופות מיותרות, בדיקות וייעוצים מיותרים, כמו גם הפניות סרק לחדרי המיון ואשפוזים שלא לצורך. יתר על כן, הם ישדרגו את יכולת היועצים ומחלקות האשפוז לעסוק בנושאים המורכבים יותר הדורשים את התמחותם המיוחדת וכך רמת הרפואה תעלה עוד יותר!

עשרות קורסים של פעילי בריאות נפתחים כעת ברחבי הארץ, מטעם עמותת המסע החברתי להבראת הרפואה ובחסות אקדמית של המרכז לבריאות משפט ואתיקה של אוניברסיטת חיפה. במסגרת זו נלמדים כל תכני האוריינות הבריאותית שהוזכרו בצורה חווייתית התורמת להטמעה קלה יותר של הנלמד ומיועדים להיות מועברים לציבור הרחב על ידי פעילי הבריאות. פעילי בריאות הנם נשים וגברים הרואים עצמם פעילים חברתית ומובילי שינוי בתחום הבריאות. המעוניינים להיות חלק מהובלת שינוי משמעותי במהפכת בריאות ישראלית, ימצאו פרטים נוספים והרשמה לקורסים כאן – נא הפנו את חבריכם, בני משפחתכם ומטופליכם בעלי היכולת.

המסע החברתי להבראת הרפואה הוא מסע של כולנו – מטופלים ומטפלים, אזרחים מהשורה כמו קובעי מדיניות, אנשים מכל פלגי ומגדרי האוכלוסייה, מהפריפריה ומהמרכז, אנשי מחקר, אקדמיה ותקשורת.

זה הזמן להצטרף למסע, לתת כתף, להשתתף בקורסים ולהביא לשינוי המיוחל – למען הביטחון הבריאותי והחוסן של כולנו.

ספרות:

Dugan וחב' פרסמו באפריל 18 בעיתון ארגון הרופאים הקנדי, שרפואת משפחה איכותית יכולה לתת מענה מקצועי ל 90% מצרכי האוכלוסיה. מחקר שנוהל על ידי הבנק העולמי ב 12 ארצות הציע חיזוק רפואת הקהילה ומצא שרפואת משפחה חזקה התאפיינה בעיקר בהיותה הכתובת הראשונה ברב הבעיות הרפואיות. זמינות גבוהה והמשכיות טיפול של רופאי משפחה מורידות משמעותית את הפניות למיון על פי סקר בינלאומי בקרב 34 ארצות.

Schaffer וחבריו (van den berg 2016) מהולנד פרסמו בעיתון הקנדי הנ"ל באפריל 18, שבארצות בהן רופא המשפחה משמש כ–one-stop-shop המטופלים מקבלים איכות טיפול גבוהה יותר בעיקר במונחים של זמינות והמשכיות טיפול.

van loenen בסקירת ספרות נרחבת של 1,778 מאמרים (2014) מצא כי רפואת משפחה מקצועית והמשכיות הקשר עם המטופלים הפחיתו משמעותית אשפוזים דחופים (לא מתוכננים).

Hansen מצא (2013) שבקבוצה בה הייתה המשכיות קשר עם רופא משפחה נמצאה הפחתה משמעותית במספר הפניות ליועצים ופחות אשפוזים

SHI בסקירת ספרות בג'ון הופקינס (2012) כתב שגם בארצות מפותחות וגם במתפתחות, רפואת משפחה מפותחת מדגימה זמינות יתר לשירותי רפואה, תוצאי בריאות משופרים ופחות אשפוזים ופניות לחדרי מיון. בנוסף, מערכות המכוונות לרפואת המשפחה משיגות הפחתה בהוצאות בריאות, בעיקר בגלל הפחתה בבדיקות, פעולות כירורגיות ופניות לא דחופות לחדרי המיון.

ברברה סטארפילד במסמך בריאות הציבור (ג'ון הופקינס, 2010) הדגישה שככל שרפואת המשפחה חזקה יותר במדינה, כך סך הוצאות מערכת הבריאות נמוכות יותר. בסקירת 18 ארצות ה-OECD, על כל תוספת של רופא משפחה אחד לעשרת אלפים איש, יש ירידה בתמותה של 3%-10%.