למאמר המקורי: https://tinyurl.com/y3sy8okh

מערכת הבריאות בקריסה, ולקראת הבחירות, הציבור בישראל חייב לבחור בביטחון בריאותי, לדרוש מהמפלגות השונות להדגיש את הנושא במצע שלהן ולהתחייב להגן על כולנו

שביתת האחיות שהתקיימה בחודש שעבר, היא הזדמנות לעצור. לעצור, להתבונן ולהקשיב. לעצור את השיגרה העמוסה המאפיינת את היום יום בחברה הישראלית. להתבונן איך נראה המפגש עם מערכת הבריאות מנקודת מבט של אזרח מן השורה, לא אח"מ, לא מקורב, לא זה המצוי בנבכי המערכת. אזרח מן השורה החש כאב, הסובל, הזקוק לטיפול וסיוע.

ההתבוננות הזו מעלה, שאזרחים רבים ימצאו עצמם ממתינים במיון שעות ארוכות, מאושפזים במסדרונות וממתינים חודשים לבדיקות ואו ניתוחים. לצערנו, רבים מהם, רבים מדי עלולים אף להיפגע קשות כתוצאה מהמשולש הקטלני הכולל: עומס – שחיקה – טעויות. תוצאותיו של משולש זה הוא אובדן חיים. חיים שניתן היה להצילם.

החודש התפרסם בכתב העת BMJ-British Medical Journal, עיתון רפואי מוביל, מאמר סקירה לפיו, אחד מכל מאתיים מטופלים בבית חולים בארצות המערב, ימות מסיבוך רפואי בר מניעה. כשמדובר במיליוני מטופלים המגיעים לחדרי המיון ולאשפוז, המשמעות היא אלפי נפגעים המשלמים בחייהם או בנכות, כתוצאה מהקשיים שבהם נתונה מערכת הבריאות.

למרבה הצער, במדינת ישראל המבורכת ברמת רפואה מבין המובילות בעולם, מתנהלת המערכת הרפואית במשאבים חסרים והתוצאה היא יותר קורבנות מאשר חללי מלחמות, פיגועים ותאונות דרכים גם יחד. זאת לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא תמותה מזיהומים נרכשים וברי מניעה.

התבוננות מנקודת המבט של הצוות המטפל תעלה, שמדובר בצוות המצוי בתנאים של תת תקינה, בעומס קבוע שהפך לשיגרה ומתגבר בחורף, צוות שכוחותיו הנפשיים נשחקים עד דק והמתאר את היומיום שלו כ"פיגוע המוני". הצוותים המטפלים נדרשים בשנים האחרונות לעמוד ביישום מבדקי איכות (אקרדיטציה), הכוללים מעקב ודיווח אחר מדדים שונים. מה שמוסיף עומס לשיגרת יומם, העמוסה ממילא. רעיון בחינת האיכות הוא מצוין, אבל המערכת אינה עומדת בא' ב' של איכות: תנאי אשפוז בסיסיים המאפשרים מניעת זיהומים נרכשים למשל, תקינה שתאפשר לרופאים ואחיות להשקיע קשב ומחשבה סדורה, שיובילו לאבחנה מדויקת. לפיכך, לא ראוי לבחון תהליכים שמלכתחילה לא ניתנים התנאים הבסיסיים לקיומם.

מחסור חמור בצוותים רפואיים ובתשתיות

תרגום ההתבוננות למספרים נראה כך: שיעור האחיות לאלף נפש בישראל הוא 5 ואילו במדינות ה-OECD השיעור הממוצע הוא 9.3 – כמעט פי 2!. שיעור מיטות אשפוז לאלף נפש בישראל הוא 3 ובמדינות ה-OECD הוא 4.7 לאלף נפש, שיעור מכשירי MRI למיליון תושבים בישראל הוא 4.9 בעוד שממוצע מדינות ה-OECD הוא 15.8 – כלומר פי 3.

מספרים אלו מתורגמים למראות המוכרים לכולנו ואף מחריפים בפריפריה: תורים ארוכים לרופאים יועצים, מטופלים הגודשים מסדרונות, עיכוב לעיתים הרה אסון באבחון ובטיפול. לצערנו הם מתורגמים גם לאירועי אלימות בלתי נסלחים כלפי צוותי רפואה מסורים, העושים כל שביכולתם בתנאי מצוקה כרונית.

עלינו להקשיב. להקשיב למיטב האנשים שעשו בחירה מקצועית לטפל, להקל על סבל, לרפא, לחמול. אנו פוגשות אותם בכנסים, בשיעורים, בסדנאות. מיטב האנשים שחשים את השחיקה היומיומית בעקבות עומס, המתקשים למלא כראוי את תפקידם בהתאם לאתיקה המקצועית שלהם וחשים נפגעים עקב העיוות המוסרי הנובע מהפער בין הראוי והנכון לעשות, לבין מה שמתאפשר להם, ומהתמודדות מול הקושי הגדל והולך לפעול באופן זה.

ב-17.9.19 תתקיימנה בחירות במישור הארצי, שביתת האחיות היא קריאה לשינוי בשיח הציבורי, משיח המתמקד בביטחון לשיח הכולל את המושג "ביטחון בריאותי". זוהי קריאה לכל המפלגות, החייבות לנו, הבוחרים, חוב מוסרי: להציג בפנינו את תוכניותהן להתמודד בנחישות ויעילות מול משבר מערכת הבריאות המאיים על כולנו. וקריאה לכל אזרח ואזרחית בארץ הזו לבחור את נציגיו לכנסת מתוך ידיעה שתחום הבריאות נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם.

ד"ר גילה יעקב (PhD ) – היא ד"ר לאתיקה רפואית, מרצה באקדמית עמק יזרעאל ויועצת הוראה בפקולטה לרפואה בטכניון

ד"ר אביבה אלעד (MD ) – המסע החברתי להבראת הרפואה

הצטרפו למסע החברתי להבראת הרפואה כדי להיות חלק מהשינוי הנדרש לכולנו

ההצטרפות כאן  בתחתית עמוד הבית https://tinyurl.com/y5xcte85