מאמר של דר' אלעד בישראל היום 25/4/19

תמר היא רופאה ותיקה שהצטרפה לפני כשנתיים לקבוצת רופאים המתייעצים ביניהם בנושאים מורכבים של כאב, בניסיון להקל על סבלם של מטופליהם. לפני יומיים ביקשה לשוחח איתי במקום להתכתב בקבוצה.

אנו נפגשות באמצע הדרך, בבית קפה הצופה על חוף קיסריה. תמר הביאה איתה תיק רפואי שמנמן, אותו היא פורסת לפניה עד להגעת המנה שהזמינה. “אני רוצה להתלבט איתך לגבי המטופלת הזו, להבין כיצד היה ניתן להתנהל אחרת ולחסוך לה חודשים ארוכים של סבל, התערבויות פולשניות, הקרנה מיותרת וחרדה”.

“הגיעה אלי ליאת, מטופלת צעירה בת 25, שהתלוננה על כאב ותחושת נימול בזרוע הימנית שלה. היא הגיעה אחרי שפנתה לחדר מיון במחשבה שמדובר באירוע מוח.  במיון עברה צילומי עמוד שדרה צוארי וסי טי מוח שלא נמצא בהם שום ממצא חריג, ושוחררה בהמלצה לפנות לבירור נוירולוגי ואורטופדי בקופת החולים. ליאת פנתה לאורטופד, ממנו קיבלה תרופות נוגדות דלקת והפניה לסיטי עמוד שדרה צווארי ובדיקת הולכה עצבית. הוא לא הסביר מדוע. התרופה גרמה לה לכאבי בטן ולא הועילה בהקלה על הכאב או על הנימול, ולכן פנתה גם לנוירולוג, שהיפנה אותה לבצע MRI של המוח ועמוד השדרה, לאחר שציין בפניה כי חייבים לשלול טרשת נפוצה וכי זו הבדיקה המתאימה. כמו כן צייד אותה בהפניה לבדיקות דם מקיפות, שהתגלו כתקינות. מאחר והמחשבה על אפשרות של טרשת נפוצה גרמה לה לחרדה קשה, ביקשה ליאת לקדם אבחנה עוד לפני ה-MRI שהתור אליו היה מעל חודש וחצי. לאחר פניות חוזרות לנוירולוג בשאלה של “מה אפשר לעשות עוד על מנת לברר או לשלול טרשת נפוצה”? עברה ניקור מותני ונשאב נוזל מעמוד השדרה.

כארבעה חודשים אחרי פנייתה הראשונה לחדר המיון – קיבלה תשובה של MRI תקין, וגם בדיקת נוזל השדרה היתה תקינה. כעת משכל היועצים סיכמו את המצב כבעיה שאינה שייכת לתחום מומחיותם, הגיעה אלי כרופאת המשפחה שלה, עם התיק הזה כדי לשאול מה עוד ניתן לעשות, היא סובלת מכאב מטריד ביד ומנימול לאורכה, היא שוללת תופעות אחרות הקשורות למערכת העצבים. בדקתי בדיקה גופנית יסודית, והתבחינים מכוונים לתסמונת מוצא בית החזה (תופעה הנגרמת בעקבות לחץ של שרירי צואר מכווצים על מקבץ עצבים היוצאים מאיזור הצואר לעבר הזרוע).

מאחר וזכרתי באופן כללי את הסדנא שהועברה לנו בנושא, הפניתי אותה למטפל שריר שלד שטיפל בה מספר פעמים, לאחר שיחרור השרירים הוקלו הכאב והנימול עד שחלפו לחלוטין.

…שתינו מכירות סיפורים דומים רבים, רבים מדי, מה את חושבת שהיה נכון לעשות אחרת?”

נתחיל מהמטופלת, אני אומרת. אכן מלחיץ לפתח כאב ונימול ביד, אבל כדי לקבל הכוונה ראויה, הצעד הראשון הוא להתייעץ עם רופא המשפחה לפני פניה למיון, לפני הכניסה ל”דלת המסתובבת” ולמסלולי ההפניות מיועץ ליועץ. סביר להניח שאם היתה פונה אלייך תחילה, היתה עוברת בדיקה גופנית קפדנית וייתכן שהמהלכים שעברה היו נחסכים, החל בהקרנה המיותרת של בדיקות הסי טי, דרך הבדיקות המכאיבות והפולשניות ועד ההמתנה מורטת העצבים ל-MRI. אני מניחה שבחלק מהמקרים, היית מפנה לנוירולוג או אורטופד, אבל כשהפניה כזו נעשית מתוך היכרות עם המטופלת ושיקול דעת המתבסס על בדיקה גופנית ובדיקות בסיסיות המצמצמות את האפשרויות האבחנתיות, הצורך ברשימת הדמיות ארוכה מצטמצם.

את הבחירה ברופא משפחה זמין, מסור, אוהד וידען אסור להשאיר לרגעי המצוקה. זו החלטה שכדאי לעשות בשיקול דעת וזהירות, להתייעץ לקבל המלצות ולהיפגש עם הרופא.ה להתרשמות כללית. חשוב מאוד לתת מקום לרגשות המתעוררים בנו בעת המפגש הראשון. כבר בדקה הראשונה או השניה מופעל אצלינו “מסלול איבחון מהיר” המאותת לנו אם האדם שמולנו, במקרה זה, הרופא.ה מעורר.ת בנו אמון. האם נזכה לקשב? אהדה? הסבר סבלני?

בחירת רופא משפחה היא אחת ההחלטות החשובות בחיינו, זוהי השקעה מרכזית לטווח הרחוק.

רובינו מתעדכנים בנושאים רפואיים דרך האינטרנט, מסלול ישיר המוביל להפרעות חרדה. לכן חשוב להתנהל בנושאי רפואה כשיועץ מומחה לרפואת משפחה מלווה אותנו בדרך.

“אני חושבת שצריך גם לעורר מודעות של הציבור לידע הנרחב המצטבר בנושא תופעות רפואיות שמקורן בעיות שריר ושלד” מוסיפה תמר בלהט. רפואת שריר שלד היא תחום מלהיב העולה למודעות של מאות רופאים בשנים האחרונות, לאחר שהידע הרב שנצבר בנושא נותר משך עשורים מואפל, אל מול הפתרונות התרופתיים והניתוחיים שזכו בפירסום נרחב עקב הרווח הכלכלי שהניבו.

כיום פועלת חברה לרפואת שריר שלד, במסגרת ההסתדרות הרפואית, ומפיצה ידע ומיומנויות בקרב אלפי רופאים ופיזיוטרפיסטים.

“אין לי ספק שאם ליאת היתה פונה אלי לפני חמש שנים, הייתי חסרת אונים ומחפשת פתרונות נוספים שהיו מאריכים את הסבל והבירור” אומרת תמר בכנות. “אכן תמר”, עניתי לה, “גם אני מכירה את התחושה הזו, המתעוררת בי אחרי כל מטופל שהצלחתי לטפל בו בכלים החדשים שרכשתי, ומעלה בי מחשבות על השנים הארוכות שבהן נותרנו ללא פיתרון לבעיות הנראות כה פשוטות כיום.”

התחנה הראשונה בדרך לקידום המודעות שאת מדברת עליה, היא חדירה לתודעה הציבורית. כשאנשים יבינו עד כמה בריאות היא נכס יקר ואינה מובנת מאליה, כשנצליח להבקיע את חומת ההתעלמות מהעובדה שמערכת הבריאות איננה מסוגלת להתמודד עם העומסים המוטלים עליה וכתוצאה נפגעים מדי יום עשרות ומאות מטופלים, יבין הקהל שאין ברירה, חייבים לקחת אחריות על הביטחון הבריאותי שלנו ושל משפחותינו.

כשם שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצליחה להטמיע שינויי התנהגות וכולנו חוגרים חגורות בטיחות, כך גם המסע החברתי להבראת הרפואה מפתח את “ציוד הבטיחות הרפואי”. את הפצת הידע והמיומנויות אנו עושים בעזרת “פעילי בריאות”, שבוחרים ללמוד ולהעביר הלאה את הידע שהם צוברים בנושאי התנהלות נבונה מול מערכת הבריאות, אורח חיים בריא, דרך התמודדות עצמית עם תסמינים נפוצים והימנעות מרפואה ביתר ועד להחייאה. ככל שיירבו בקירבינו אנשים מודעים לבריאותם ויעבירו את המסרים הלאה, כך נשפר את הביטחון הבריאותי של תושבי ישראל.

” ונושאים כגון רפואת שריר שלד כלולים בתוכנית שלכם?” שאלה תמר.

“כמובן, ישנה סדנא שלמה הכוללת היכרות עם רפואת שריר שלד והתנהלות מול כאב.”

בימים אלו מתוכננים להיפתח עשרות קורסים נוספים של “פעילי בריאות”  מטעם המסע החברתי להבראת הרפואה, ברחבי הארץ. בואו גם אתם להיות חלק מהשינוי! להרשמה היכנסו לאתר המסע החברתי:
www.cure-medicine.co.il

ד”ר אביבה אלעד – המסע החברתי להבראת הרפואה

דף המסע בפייסבוק: https://www.facebook.com/masa.hevrati/