חיזוק משמעותי לקו המודגש ע"י המסע החברתי להבראת הרפואה, בדבר הצורך לבצע שינוי בדרך בה לומדים רפואה – מתוך מאמרי דוקטורס אונלי

המועצה הלאומית לכלכלה: להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל

המועצה ממליצה בנוסף לפסול בתי ספר לרפואה בחו"ל שאיכותם נמוכה, להגביל את מספר הפעמים שניתן לגשת למבחני הרשיון בישראל ולשנות את רף הקבלה ללימודי רפואה לציון 700 בפסיכומטרי

המועצה הלאומית לכלכלה ממליצה להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל לכ-1,200-1,500 עד 2026, לעומת 800-720 כיום וגם לשקול הכשרתם במרפאות הקהילה ולא רק בבתי החולים, להגדיל משאבים לבתי החולים לשם הכשרת יותר סטודנטים במחלקות והגדלת התקנים לרופאים המנחים. כך דיווחה אתמול (ב') מירב ארלוזורוב ב"דה מרקר".

כמו כן, ממליצה המועצה להגביל את מספר הפעמים שניתן לגשת למבחני הרשיון הישראליים ולשנות את רף הקבלה ללימודי רפואה לציון 700 בפסיכומטרי ולא 735 וכל זאת לצד הגדלת ההשקעה הציבורית בבתי החולים ובקופות החולים.

על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה מספר הסטודנטים לרפואה שהמדינה מכשירה הוא כמחצית עד כשני שלישים ממספרם במדינות המפותחות. 37% ממקבלי רשיון הרפואה ב-2016 למדו בחו"ל – 60% מהם למדו ברומניה, מולדובה, רוסיה, איטליה ואוקראינה שבהן רמת ההכשרה הרפואית נמוכה. לפי נתוני הר"י המצוטטים בדיווח שיעורי המעבר בבחינה הישראלית היו של סטודנטים שלמדו ברומניה 39%, ברוסיה 40%, באוקראינה 45%, במולדובה 45% ובאיטליה 51%. בהונגריה ובירדן, 75%. שיעורי המעבר של אלה שלמדו בישראל – 93%.

תכניות הלימודים החדשות בפקולטות לרפואה בישראל מוכיחות את עצמן

התנועה לחופש המידע בדקה את ציוני הסטודנטים לרפואה בפקולטות השונות ומצאה: כמעט שאין פערים בציונים

ציוני הגמר של הסטודנטים לרפואה בפקולטה הצעירה ביותר בישראל, באוניברסיטת בר אילן בצפת, השתוו ב-2018, לראשונה מאז נוסדה ב-2011, לציוני הסטודנטים בארבע הפקולטות הוותיקות של אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, כך מדווחת הבוקר (ד') הילה ויסברג ב"גלובס". הנתונים נמסרו לראשונה על ידי הפקולטות ונותחו על ידי התנועה לחופש המידע.

בדיווח נמסר כי בשנים קודמות הציון הממוצע של הסטודנטים מבר אילן היה נמוך מעט לעומת ציוני הסטודנטים בארבע הפקולטות הוותיקות. בבן גוריון הציון הממוצע הוא 73, בטכניון 75 ובאוניברסיטת תל אביב 76. ב-2017 הציון הממוצע שהושג בצפת היה הנמוך ביותר – 74, ואילו בפקולטות בתל אביב ובטכניון היה הגבוה ביותר: 78 ו-77 בהתאמה.

הציון הסופי משקלל את הציונים הממוצעים שהושגו במועד א' של בחינות הגמר ברפואה שהן אחידות ומתקיימות בחמישה מקצועות היסוד: פנימית, נשים, ילדים, פסיכיאטריה וכירורגיה. רק מי שעבר את חמש הבחינות האלו יכול להתקדם לשנת הלימודים האחרונה, לסטאז'. בדיווח נמסר כי התוצאות מראות שהפערים בציונים בין הפקולטות קטנים מאוד, מה שמעיד על אחידות במאפייני הסטודנטים ועל רמת לימודים גבוהה בשל סף הקבלה הגבוה ללימודים – ציון של 730 לפחות בפסיכומטרי. כמו כן, ציוני הסטודנטים מעידים שתכניות הלימודים החדשות מוכיחות עצמן: צפת היא הפקולטה היחידה בישראל בה יש שני מסלולים: ארבע שנתי ותלת שנתי. בתל אביב קיים מסלול ארבע שנתי, לצד מסלול שש שנתי. ב-2017, במסלול השש שנתי, הציון הממוצע היה 77, בארבע שנתי 76 ובתלת שנתי 73.

פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, צוטטה: "פסיכומטרי גבוה לא מעיד על טיבו של רופא. התכנית השש שנתית היא פאסה".