הגישה הרווחת היא שבימינו, עם הטכנולוגיות המתקדמות, רצוי וניתן לדעת הכל וכי אם רק נעשה כל שאפשר, נוכל למנוע התפתחות של מחלות…

אנשים רבים עוברים פעם בשנה בדיקה רפואית תקופתית המכונה "סקר מנהלים". בדיקה זו ממומנת על ידי מקומות עבודה או חברות ביטוח, וההנחה הנמצאת בבסיסה היא כי היא עשויה להביא לגילוי מוקדם של מחלות שטרם התבטאו בסימנים כלשהם, וכי תוצאה תקינה מבשרת כי האדם בריא. הסקר צבר פופולריות- מי לא רוצה להרגיש מנהל ולהיות בטוח שהוא בריא ? הבעיה היא שאין שום תימוכין כלשהן בספרות המקצועית שיש למערך הבדיקות המבוצע במסגרת הסקר ערך בריאותי בגילוי מוקדם. יתרה מזה, ממצא לא תקין בסקר מוביל להפניות לבירור נוסף, מיותר בחלקו ויקר למערכת, ולחרדה אצל המטופל, ומנגד תוצאה תקינה מובילה לתחושה שהכל בסדר, שגם לה למרבה הצער אין בסיס.

מספר הבדיקות שיש להן כיום ערך בגילוי מוקדם של מחלות באנשים שאין להם תסמינים מצומצם, לדוגמה בדיקת דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, או בדיקה לרמת כולסטרול לאנשים מעל גיל 35 לאיתור סיכון לטרשת עורקים. היכולת של בדיקה לאבחן מצב מחלה תלויה בסבירות שהמחלה קיימת מלכתחילה , ובמידת הדיוק של הבדיקה. באנשים בריאים שאינם בקבוצת סיכון הסבירות למחלה מראש נמוכה, והבדיקות הנכללות בסקר המנהלים הן בעלות רגישות נמוכה מדי מכדי לגלותן. לאנשים רבים פונים גם לרופא המשפחה ומבקשים "בדיקות כלליות" פעם בשנה, מתוך אמונה שבדיקה זו יכולה לגלות מחלות או כדי לוודא שהכל בסדר.  ובכן, גם לבדיקת דם "כללית" אין ערך בגילוי מוקדם של מחלות בטרם הופעת סימנים, אף ארגון בריאות בעולם אינו ממליץ לבצעה, והרופאים מפנים לבצעה לא מסיבה מקצועית אלא כדי לרצות את המטופל.

החרדה האנושית בנוגע לבריאות והצורך לקבל אישור בדבר היעדר מחלה שמקננת בגוף מובנים. בדיקות סקר לגילוי מוקדם מומלצות בתקשורת ובאינטרנט, וקיימת תחושה שגם אם אין סימנים כדאי לקבל מידע אוביקטיבי על מחלה סמויה שאולי נמצאת בגוף. הגישה הרווחת היא שבימינו, עם הטכנולוגיות המתקדמות, רצוי וניתן לדעת הכל וכי אם רק נעשה כל שאפשר נוכל למנוע התפתחות של מחלות. יכולת החיזוי שלנו להתפתחות מחלות אכן מתפתחת במהירות בעזרת המידע הרב שנאסף והאמצעים לניתוחו, אולם נכון להיום היא עדיין מוגבלת למספר מחלות ובדיקות שיש להן ערך מוכח ואותן כדאי ורצוי לבצע בזמן.  יהיה מי שיאמר שאצלו נתגלתה בסקר המנהלים או בבדיקת הדם הכללית מחלה סמויה וכתוצאה מכך טופל בזמן והבריא, ואכן זה המצב לפעמים, אך בחישובי עלות תועלת אין הצדקה לביצועם.

לסקר המנהלים, או שמא מתאים יותר לומר "שקר מנהלים", אין אם כן ערך בריאותי. אמנם הוא אינו ממומן מכספי הציבור אלא באופן פרטי, אבל ההפניות והבירורים שמייצרים ממצאים אקראיים המתגלים במהלכו, והמתבצעים בקופות החולים, ממומנים מכספי ציבור ומיותרים בחלקם הגדול. מה שרצוי ומומלץ שאדם בריא יעשה, פעם בשנה או שנתיים, הוא ביקור יזום אצל רופא המשפחה. ביקור כזה הוא הזדמנות יקרה מפז ובעלת ערך אמיתי בזיהוי גורמי סיכון למחלות והפניה לפי הצורך לבדיקות נוספות, ביצירת קשר ואמון בין הרופא למטופל, ובהדרכה לאורח חיים בריא.  בנימה פילוסופית יותר אפשר לומר שגם עם התפתחות טכנולוגיות החיזוי לעולם תישאר שבריריות הקיום ואי הוודאות, וכי לא ניתן ברפואה להנפיק תעודות אחריות.

המסע החברתי להבראת הרפואה: במסגרת מיזם פעילי הבריאות של המסע החברתי, אנו מדריכים את פעילי הבריאות לגבי הסכנות שברפואת היתר (כאשר תרופות, בדיקות ויעוצים שונים ניתנים שלא לצורך ועלולים להזיק) – בדיקות המנהלים הן בדיוק הדוגמא לכך!